# מח

> מקור: https://rabenu.app/books/etzothamevoarot/537/48/

תַּאֲוַת מָמוֹן הִיא אַחַת מִשָּׁלֹשׁ הַתַּאֲווֹת שֶׁהֵן מַפְסִידוֹת וּפוֹגְמוֹת אֶת הַיִּרְאָה שֶׁבַּלֵּב. הַיְנוּ, שֶׁהָאָדָם הַמְשֻׁקָּע בְּתַאֲוַת מָמוֹן, מְקַלְקֵל וּמַפְסִיד אֶת יִרְאַת שָׁמַיִם שֶׁבּוֹ. כִּי תַּאֲוַת מָמוֹן גּוֹרֶמֶת לָאָדָם לִנְהֹג, הֵן בְּמַשָּׂא וּמַתָּן, הֵן בְּהַנְהָגַת בֵּיתוֹ וְצָרְכֵי פַּרְנָסָתוֹ, בְּהֵפֶךְ דַּעַת תּוֹרָה.

וְעַל־יְדֵי שֶׁמְּקַבְּלִים אֶת חַג הַפֶּסַח כָּרָאוּי, הַיְנוּ שֶׁנִּזְהָרִים מֵחָמֵץ בִּשְׁלֵמוּת וּשְׂמֵחִים בִּקְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב כָּרָאוּי, עַל־יְדֵי זֶה בְּטֵלָה תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁל הָאָדָם, וְזוֹכֶה לְיִרְאַת שָׁמַיִם כָּרָאוּי. כֵּן הוּא זוֹכֶה לְהַשְׁפָּעַת הַנְּבוּאָה, הַיְנוּ לְדַעַת אֲמִתִּית, לְתִקּוּן הַמֹּחַ וּלְתִקּוּן אֱמוּנָה וְלִתְפִלָּה כָּרָאוּי, שֶׁהֵם בְּחִינַת נְבוּאָה, כַּמְבוֹאָר בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן (חֵלֶק שֵׁנִי סִימָן א' וְסִימָן ח'): (תניינא א, ד-ה)