# ז

> מקור: https://rabenu.app/books/etzothamevoarot/537/7/

אותם אנשים שנפלו לתאות ממון, ואינם מאמינים חס ושלום שהשם יתברך יכול לפרנס את האדם גם ביגיעה מועטת, והם משתדלים עבור פרנסתם ביגיעות רבות ובטרחות מרבות, אזי גם פרנסתם וגם הלחם שהם אוכלים הם בעצבון גדול ובבלבול הדעת, מחמת שהם שקועים תמיד בדאגותיהם ובתחבולותיהם להשגת פרנסה וממון. ולכן תמיד הם שרויים בעצבות ומרה שחורה, וכל אשר ישיגו, אינו מספיק עבורם. אנשים אלו קשורים רחמנא לצלן בפנים דסטרא אחרא, ופניהם שחורות וקודרות תמיד, מחמת שלא השיגו את שברצונם להשיג. עצבות ומרה שחורה הנובעים מחסרון ממון ופרנסה, הם בגדר עבודה זרה ומיתה רחמנא לצלן.

אבל האנשים העוסקים במשא ומתן באמונה ובלי כזבים, מחמת שמאמינים בהשם יתברך שהוא מפרנס וזן את ברואיו, ולא מחמת השתדלותם במשא ומתן ובמלאכה, והם יודעים ומאמינים, כי צריך לעסק באלה רק כי כך רצונו יתברך, כדי לנסות את האדם אם יסמך על פעל ידיו, או שיאמין בהשגחתו יתברך שהוא זן ומפרנס לכל, גם מחמת שחפץ השם יתברך כביכול לנסות את האדם אם יעסק במלאכתו על פי התורה בלא כזב, מחמת יראת השם ואמונה בהשגחתו. וקימים טעמים נוספים שמחמתם האדם צריך לעמל במלאכה ובמשא ומתן. אבל פרנסה ועשירות אינם נובעים כלל מפעל ידיו וחריצותו של האדם, אלא רק מהשם יתברך בלבד המזמין בהשגחתו הפרטית לאדם כל הצטרכויותיו. אבל אם השם יתברך אינו חפץ חלילה להזמין לאדם פרנסתו, אזי לא יועילו לו שום התחכמויות בעסק שום מלאכה או משא ומתן. האנשים המאמינים בהשגחת השם יתברך (כמבואר בסעיף זה), ונוהגים על פי התורה במשאם ומתנם, וגם קובעים עתים לתורה ולעבודת ה' כמה שעות מדי יום ביומו, אנשים אלו שמחים תמיד בחלקם, בכל אשר יזמין להם השם יתברך מידו הרחבה, הם קשורים באור פני הקדשה, פניהם מאירות וזורחות תמיד בחיות אמתית מחמת בטחונם ואמונתם בהשגחתו יתברך, והם בשמחה תמיד: (תורה כג, א)