# יז

> מקור: https://rabenu.app/books/etzothamevoarot/549/17/

וכן כל העבדות טובות, אין להן חשיבות ללא אמונה. הינו שצריך לקים מצוות ומעשים טובים מתוך אמונה כי כך צוה השם יתברך. אך כאשר עושים את הפעלות הטובות בלי אמונה, כמבואר למעלה, אין להן שום חשיבות. ואפלו למוד ועסק התורה, אם אינם לחזוק האמונה ויראת ה', אין להם חשיבות. כי תכלית כל התורה כלה, היא רק כדי להתחזק באמונה אמתית ויראת חטא. הינו לירא מעשית עברה, הן בין אדם למקום, הן בין אדם לחברו, כמבואר במסכת אבות (פ"ג מ"ט) "כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקימת". הינו, מי שעוסק בחכמת התורה בכדי שיזכה ליראת חטא, אזי בודאי עסקו בתורה חשוב מאד. אבל אם עסק זה אינו בשביל יראת חטא, אין לו שום חשיבות. כך מבואר בלקוטי הלכות. וכך מבואר בהמשך המאמר (שם) "כל שחכמתו קודמת ליראת חטאו, אין חכמתו מתקימת".

וכך אף מבואר בלקוטי הלכות (חקות העכו"ם ג, א) פרוש אמתי על הפסוק (תהלים קיט, פו) "כל מצותיך אמונה" כל מצותיך - הינו התורה שהיא כלולה מתרי"ג מצוות – אמונה, כלומר, תכלית עסק התורה היא רק כדי להגיע לאמונה אמתית. ואפלו ידיעת דיני התורה של אסור והתר, כשר ופסול, היא רק למען שלמות האמונה. הינו שעל־ידי הבקיאות בהלכות ובדיני התורה וקיומם, נצולים בעזרת השם מכל מיני אסור, המח מזדכך ומתקדש, ואפשר להגיע ביתר קלות לשלמות האמונה, שהיא יסוד ושרש לכל היהדות, כמבואר בלקוטי הלכות. גם מבואר בתורה, כי משה רבנו עליו השלום, אמר לכלל ישראל כי עקר התורה היא היראה, כמבואר בסדר עקב (דברים י, יב) "ועתה ישראל מה ה' אלקיך שאל מעמך, כי אם ליראה". ויראה ואמונה הם דבר אחד. (תורה לא, ב)