# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/etzothamevoarot/549/2/

אמונה ותפלה ונסים וארץ ישראל - ענין אחד הם ותלויים זה בזה. הינו, ארץ ישראל מסגלת לחזק את האמונה בהשגחת השם יתברך, כאשר נכספים באמת לזכות לאמונה בכלליות ובפרטיות (כמבואר בסעיף א'). ארץ ישראל מסגלת גם לשלמות התפלה, הינו לחוש ולהאמין ולדעת בברור, שאסור להתפלל לשום נברא שבעולם רק אל השם יתברך לבד, כפי המבואר בלקוטי מוהר"ן (חלק א' סימן כ"ז בתחלתו).

ועוד מסגלת ארץ ישראל להחדיר ללב האדם אמונה בנסים, בהנהגה על טבעית. הינו, כאשר אדם זקוק לטובה או לישועה מצרה, שעל פי דרך הטבע אי אפשר לו לקבל טובה זו או להושע מצרתו, כפי שקורה רחמנא לצלן, אם מאמין הוא בנסים, בהנהגה על טבעית, הינו מאמין הוא כי השם יתברך יכול לעזרו בדרך נס, ולהשפיע לו הטובה והישועה להן הוא זקוק אף על פי שבדרך הטבע נבצר הדבר ממנו, מבואר בלקוטי מוהר"ן (חלק א' סימן ז') כי אמונה ותפלה משנים את הטבע. ובודאי כאשר זוכים לאמונה בשלמות ולתפלה בשלמות, הינו שלא להתרפות רק להתחזק בתפלה ואמונה תמיד, וכאשר זוכים להאמין בנסים זוהי קדשת ארץ ישראל.

עוד מבואר בלקוטי הלכות (הלכות תפלה ה"ג, הלכות ברכת הריח ה"ד ועוד), כי ההתקרבות אל צדיק האמת, וקיום עצותיו כראוי - הנה קדשת ארץ ישראל ממש. מכאן אנו למדים, כי על־ידי התקרבות אמתית לצדיק האמת וקיום עצותיו, זוכים להתחזק באמונה כראוי, וגם זוכים לתפלה בשלמות, הינו, שמרגישים שאסור להתפלל בשקרנות, ולא אל שום נברא בלתי לה' לבדו. גם על־ידי התקרבות אמתית אל צדיק האמת, זוכים להאמין בנסים, כמבואר למעלה.

העולה מכל הנזכר למעלה הוא, כי כאשר התקרבות לצדיק מעוררת ומביאה לאמונת השגחה ואמונה בנסים (כי אמונת השגחה נסית גדולה מאמונת השגחה טבעית) ולתפלה בשלמות, כמבואר למעלה, סימן הוא כי הצדיק אליו מקרבים, צדיק אמתי הוא. ואם לא מתעוררים על־ידי ההתקרבות, לאמונה, לתפלה וליראת השם כראוי, סימן הוא כי אותו צדיק אינו איש אמת. בלקוטי מוהר"ן (חלק שני סימן ע"ב בסוף התורה), מבואר סימנו של צדיק, אם צדיק אמתי הוא, עין שם. (תורה ז, א)