# מ

> מקור: https://rabenu.app/books/etzothamevoarot/549/40/

על־ידי הודאה להקדוש ברוך הוא על כל דבר, מחמת שמאמינים כי כל מה שעובר על האדם הוא בהשגחתו ולטובה, אף על פי שאין מבינים זאת בשכל, ובפרט כאשר נצולים מצרה, ומאמינים באמת כי הצלה זו באה בהשגחתו הפרטית, ולא על פי הטבע, ומודים להקדוש ברוך הוא בעבור ההצלה, וגם על־ידי שלומדים הלכות, הינו למודים המעוררים את האדם ליראת שמים וקיום התורה, על־ידי כל זה מאירה האמת בדבור. הינו שעל־ידי זה זוכים לדבר דברי אמת תמיד, כי שלמות הדבור הוא רק על־ידי האמת. הינו, הדבור שמדבר באמת, רק הוא נקרא דבור, אבל הדבורים שאין מדברים אותם באמת אינם דבורים כלל.

גם על־ידי הודאה להשם יתברך ולמוד הלכות, כמבואר למעלה, זוכים להתפלל באמת, כי עקר השלמות היא התפלה באמת, כמבואר בלקוטי מוהר"ן (חלק א' סימן קי"ב) בתורה: "צהר תעשה לתבה". וזוכים לקבל את התורה מרבי אמתי שמלמד תורת אמת ללכת בדרך הישר והאמת. וגם זוכים לשדוכים אמתיים בכל פרט, ולהמשכת קדשת השבת ושמחתה לימות החול. הינו שמאמינים בכל ימות השבוע, כי הקדוש ברוך הוא זן ומפרנס את האדם בהשגחתו הפרטית, ולא הסבות וההשתדלות המה המפרנסים את האדם, כמו שנדמה בימות החול, אלא כמו שמתפרנסים בשבת, אף על פי שאין עוסקים בשום השתדלות וסבות, רק מהשגחתו הפרטית, כן הוא בימות החול. ואל יחשבו כי בשבת מתפרנסים מהטרחות והסבות שעסקו בהן במשך השבוע, כי בזהר הקדוש (יתרו דף פח.) מבואר להפך, שדוקא מקדשת השבת מתברכים כל ששת ימי המעשה. הינו שיוכלו למצא פרנסה בהשגחתו יתברך גם בימות החול, ואזי מחמת גדל האמונה בהשגחתו יתברך אין רצים יותר מדי אחר סבות וטרדות, אלא מוצאים מנוחת הנפש כמו בשבת, ושמחים בחסדי השם יתברך בכל ימות השבוע. הנהגה זו ממשיכה את קדשת השבת ושמחתה לימי החול.

גם על־ידי הודאה ולמוד הלכות (כמבואר למעלה בסעיף ה'), מתחזקים באמונה, להאמין באמת, כי כל הפעלות המשתנות, נמשכות מן האחדות הפשוט, הינו שמאמינים כי ההרפתקאות השונות העוברות על כל אדם, הן כלן מהשם יתברך המכנה "אחד הפשוט", הינו שאינו מרכב כמו הנבראים. וגם מאמינים כי כל השנויים המתרגשים בעולם בכלל, המה מהשגחתו הפרטית בלי שום דרך הטבע כלל. ואמונה זו חשובה מאד אצל השם יתברך, כי שלמות האמונה היא תכלית קיום כל מצוות התורה. (תניינא ב, ד-ו)