# מה

> מקור: https://rabenu.app/books/etzothamevoarot/549/45/

כַּאֲשֶׁר הָאָדָם נוֹפֵל מִן הָאֱמוּנָה חַס וְשָׁלוֹם, הָעֵצָה לְכָךְ הִיא, שֶׁיְּדַבֵּר דִּבּוּרֵי אֱמוּנָה בְּפִיו כְּפִי הֲבָנָתוֹ, כַּמְבוֹאָר בִּתְהִלִּים (מִזְמוֹר פט, ב) "אוֹדִיעַ אֱמוּנָתְךָ בְּפִי". הַיְנוּ שֶׁצָּרִיךְ לְהַבִּיעַ בַּפֶה, עִנְיְנֵי אֱמוּנָה. כְּלוֹמַר, כַּאֲשֶׁר מַרְגִּישִׁים רִפְיוֹן בָּאֱמוּנָה, צָרִיךְ עַל כָּל פָּנִים לְהוֹצִיא וּלְבַטֵּא בִּשְׂפָתַיִם כִּי מַאֲמִינִים בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת (כַּמְבוֹאָר לְמַעְלָה בַּסָּעִיף הַקּוֹדֵם). כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמְּדַבְּרִים בֶּאֱמֶת דִּבּוּרֵי אֱמוּנָה בַּפֶּה, מְעוֹרְרִים אֶת נְקוּדַת הָאֱמוּנָה הָאֲמִתִּית הַמְצוּיָה בְּכָל יְהוּדִי, מִטַּעַם שֶׁהוּא מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל, וְלָכֵן אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת עַל־יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ, עַל־יְדֵי דִּבּוּרֵי אֱמוּנָה, לֶאֱמוּנָה כָּרָאוּי. (תניינא מד; שיחות קמב)
