# נב

> מקור: https://rabenu.app/books/etzothamevoarot/549/52/

כַּאֲשֶׁר הָאֱמוּנָה חַלָּשָׁה וּפְגוּמָה חַס וְשָׁלוֹם, נֶאֱלָצִים לַעֲסֹק בָּעֲבוֹדוֹת קָשׁוֹת, הַיְנוּ בְּתַעֲנִיּוֹת וּבְסִגּוּפִים, עַל מְנָת לְהִתְחַזֵּק בַּיַּהֲדוּת. אֲבָל כַּאֲשֶׁר הָאֱמוּנָה הִיא שְׁלֵמָה, אֶפְשָׁר לַעֲבוֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל דָּבָר, הַיְנוּ בָּאֲכִילָה, בִּשְׁתִיָּה, בַּעֲסָקִים וּבְכָל צָרְכֵי הַגּוּף, כַּמְבוֹאָר בְּפָסוּק "בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ" (מִשְׁלֵי ג, ו). הַיְנוּ עַל־יְדֵי כָּל עִנְיְנֵי הַגּוּף אֶפְשָׁר לְהַכִּיר אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, אִם עוֹסְקִים בְּכָל דָּבָר בְּיִרְאַת הַשֵּׁם כָּרָאוּי. (תניינא פו)
