# י

> מקור: https://rabenu.app/books/etzothamevoarot/576/10/

גַּם צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁאָדָם בַּעַל לְבַב, הַיְנוּ שֶׁלִּבּוֹ מִתְעוֹרֵר בֶּאֱמֶת לְהָבִין וּלְהַרְגִּישׁ אֶת הָאֱמֶת לַאֲמִתָּהּ, וְהוּא חָפֵץ בְּכָל לִבּוֹ לְקַיֵּם רְצוֹן ה', אֲזַי אֵין שׁוּם מָקוֹם שֶׁיִּמְנָעֵהוּ מֵעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, הַיְנוּ מִיִּרְאַת הַשֵּׁם וְקִיּוּם הַתּוֹרָה, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְנַצֵּל וְלוֹמַר שֶׁמֵּחֲמַת הַמָּקוֹם בּוֹ הוּא נִמְצָא, אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ לֵב וְחָפֵץ בֶּאֱמֶת לְקַיֵּם רְצוֹן ה', אֲזַי כָּל הַמְּקוֹמוֹת בָּעוֹלָם הֵם כְּשֶׁלּוֹ. הַיְנוּ, בְּכָל מָקוֹם שֶׁשָּׁם הוּא נִמְצָא, מִתְחַזֵּק הוּא בְּיִרְאַת הַשֵּׁם וְקִיּוּם הַתּוֹרָה, וְאֵינוֹ מִתְבַּיֵּשׁ מִשּׁוּם אָדָם לְקַיֵּם אֶת מִצְווֹת הַתּוֹרָה, מַה שֶׁכָּל יְהוּדִי חַיָּב לְקַיֵּם עַל פִּי הַשֻׁלְחָן עָרוּךְ, כְּגוֹן צִיצִית, תְּפִלִּין, שַׁבָּת וְכוּ'.

וְכֵן מְבוֹאָר בַּתּוֹרָה (דְּבָרִים ד כט): "וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ". וּפֵרֵשׁ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (מְאוֹר עֵינַיִם בְּלִקּוּטִים דַּף צד ע"ג, וּבְדֶגֶל מַחֲנֵה אֶפְרַיִם פ' וַיֵּצֵא ופ' חֻקַּת), שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁאָדָם נִמְצָא בּוֹ, הוּא חַיָּב לְחַפֵּשׂ דַּוְקָא שָׁם אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. הַיְנוּ שֶׁחַיָּב לְהִתְחַזֵּק בְּיִרְאַת הַשֵּׁם וּבְקִיּוּם הַתּוֹרָה, וְלֹא לְהִתְבַּטֵּל מִפְּנֵי שׁוּם מְנִיעָה, וּמִפְּנֵי שׁוּם אָדָם מִלְּקַיֵּם אֶת מִצְווֹת הַתּוֹרָה הַמִּתְחַיְּבוֹת לְקַיְּמָן. אֲבָל צָרִיךְ לִלְמֹד הַרְבֵּה אֶת דִּבְרֵיהֶם וְעֵצוֹתֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקֵי הָאֱמֶת, בִּכְדֵי לָדַעַת אֵיךְ לְהִתְחַזֵּק בִּשְׁבִירַת הַמְּנִיעוֹת, וּלְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה וּבְתַחֲנוּנִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעַזְרֵהוּ לְקַיֵּם אֶת עֵצוֹתֵיהֶם וְדֵעוֹתֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקֵי הָאֱמֶת: (תניינא נו)