# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/etzothamevoarot/576/3/

גם צריך לדעת כי דבר זה המבואר בדברי חז"ל, שמי שחפץ היה לקים מצוה כל שהיא, רק מחמת אונס ממניעות גדולות מאד לא קים את המצוה, שהשם יתברך מחשיב לו כאלו קים המצוה, כל זאת אמרו חז"ל (ברכות ו.) לגבי אדם שחפצו לקים את המצוה רק כדי לצאת ידי חובתו, ואינו נכסף באמת למצוה לקימה בפעל ממש. אבל אדם שאינו מסתפק בפטור זה וחפץ בכל מאדו לקים המצוה בפעל, יזכה לקים רצונו. כי באמת חיב ויכול כל אדם מישראל לקים בפעל ממש את המצוה או המעשה טוב שהוא נכסף לקים, ולא להסתפק ביציאה ידי חובה ברצון בלבד.

אבל אם הוא מרגיש באמת שעל־ידי עקשנותו לקים את הדבר, עלול לצמח חלילה קלקול או נזק, אזי צריך הוא לחכות ולבקש מהשם יתברך שיעזרהו לקים את המצוה בלי שום קלקול. גם צריך להאמין שעל־ידי ההתגברות ברצון עז לקים בפעל ממש את המצוה או המעשה הטוב שנכסף לקימן, אזי השם יתברך יעזרהו שיוכל לשבר כל מיני מניעות ולקים בפעל את המצוה ואת המעשה טוב, בלי שום קלקולים ונזקים. כי כל המניעות שהשם יתברך מזמין לאדם הן כאמור רק כדי שיתעוררו בלבו כסופים עזים לקים המצוה (כמבואר בסעיפים א' וב'): (תורה סו, ד)