# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/etzothamevoarot/576/4/

מִי שֶׁהָלַךְ בְּתַאֲוַת לִבּוֹ כָּל יָמָיו, וְאַחַר כָּךְ הִתְעוֹרֵר לְהִתְבּוֹנֵן כִּי עִוָּה דַּרְכּוֹ עַד הֵנָּה, וּמִתְחָרֵט עַל הֶעָבָר, וְחָפֵץ בֶּאֱמֶת לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר, דֶּרֶךְ הַתּוֹרָה, אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַזְמִין לוֹ מְנִיעוֹת. הַיְנוּ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹלֵחַ לוֹ נִסְיוֹנוֹת וּמְנִיעוֹת לְנַסּוֹתוֹ אִם יִתְגַּבֵּר בְּחֵשֶׁק וּבְרָצוֹן לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר, אַף עַל פִּי שֶׁהַמְּנִיעוֹת מִתְגַּבְּרוֹת עָלָיו לְמָנְעוֹ מִכָּךְ. וְאִם הוּא כְּסִיל, שֶּׁאֵין בּוֹ דַּעַת אֲמִתִּית וְאֵינוֹ מִתְגַּבֵּר כָּרָאוּי, אֲזַי מִתְבַּטֵּל הוּא מִפְּנֵי הַנִּסְיוֹנוֹת וְהַמְנִיעוֹת, וּפוֹנֶה לָסוּר אַחַר הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת הָרָעוֹת חַס וְשָׁלוֹם. אֲבָל אִם בַּר דַּעַת הוּא, אֲזַי מִתְעוֹרֵר הוּא דַּוְקָא עַל־יְדֵי הַמְּנִיעוֹת לְהִתְקָרֵב אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הַיְנוּ לְיִרְאַת הַשֵּׁם וְקִיּוּם הַתּוֹרָה בְּיֶתֶר רָצוֹן וְחֵשֶׁק, מֵחֲמַת שֶּׁמֵּבִין כִּי הַמְּנִיעוֹת הֵם רַק נִסָּיוֹן, וּבֶאֱמֶת מַרְגִּישׁ הוּא וְרוֹאֶה אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּמְנִיעוֹת, שֶׁהוּא מֵבִין בֶּאֱמוּנָה אֲמִתִּית שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שָׁלַח לוֹ אֶת הַמְּנִיעוֹת כְּדֵי לְנַסּוֹתוֹ, וְהוּא מַרְגִּישׁ וּמַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ גַּם נוֹתֵן בּוֹ כֹּחוֹת לְשַׁבֵּר אֶת הַמְּנִיעוֹת, עַל־כֵּן אֵינוֹ מִתְבַּטֵּל בִּפְנֵיהֶן, כִּי אִם לְהֶפֶךְ, דַּוְקָא עַל־יְדֵי הַמְּנִיעוֹת מִתְחַזֵּק הוּא בְּיֶתֶר חֵשֶׁק וְרָצוֹן לְהַחֲזִיק עַצְמוֹ בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת תָּמִיד: (תורה קטו)