# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/etzothamevoarot/576/4/

מי שהלך בתאות לבו כל ימיו, ואחר כך התעורר להתבונן כי עוה דרכו עד הנה, ומתחרט על העבר, וחפץ באמת לילך בדרך הישר, דרך התורה, אזי השם יתברך מזמין לו מניעות. הינו, השם יתברך שולח לו נסיונות ומניעות לנסותו אם יתגבר בחשק וברצון לילך בדרך הישר, אף על פי שהמניעות מתגברות עליו למנעו מכך. ואם הוא כסיל, שאין בו דעת אמתית ואינו מתגבר כראוי, אזי מתבטל הוא מפני הנסיונות והמניעות, ופונה לסור אחר התאוות והמדות הרעות חס ושלום. אבל אם בר דעת הוא, אזי מתעורר הוא דוקא על־ידי המניעות להתקרב אל השם יתברך, הינו ליראת השם וקיום התורה ביתר רצון וחשק, מחמת שמבין כי המניעות הם רק נסיון, ובאמת מרגיש הוא ורואה את השם יתברך במניעות, שהוא מבין באמונה אמתית שהשם יתברך שלח לו את המניעות כדי לנסותו, והוא מרגיש ומאמין שהשם יתברך בעצמו גם נותן בו כחות לשבר את המניעות, על־כן אינו מתבטל בפניהן, כי אם להפך, דוקא על־ידי המניעות מתחזק הוא ביתר חשק ורצון להחזיק עצמו בדרך האמת תמיד: (תורה קטו)