# ז

> מקור: https://rabenu.app/books/etzothamevoarot/576/7/

כָּל הַמְּנִיעוֹת הַמּוֹנְעוֹת אֶת הָאָדָם מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הַיְנוּ מִיִּרְאַת הַשֵּׁם וּמִקִּיּוּם הַתּוֹרָה, אַף עַל פִּי שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁהָאֲנָשִׁים וְהַמְנִיעוֹת רַבִּים וּגְדוֹלִים הֵם עַד שֶׁלֹּא יוּכַל לְשַׁבְּרָם, אֲבָל בֶּאֱמֶת אֵין הַדָּבָר כָּךְ. כִּי אֵין אָדָם שֶׁיֵּשׁ נֶגְדּוֹ מְנִיעוֹת קָשׁוֹת וּכְבֵדוֹת כָּל כָּךְ, שֶׁלֹּא יוּכַל לְשַׁבְּרָם, כַּאֲשֶׁר הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן וּבְחֵשֶׁק כָּרָאוּי. כִּי מַה שֶׁהָאָדָם אֵינוֹ מִתְגַּבֵּר לְשַׁבֵּר אֶת הַמְּנִיעוֹת, סִבָּתוֹ הִיא כִּי הָרָצוֹן וְהַחֵשֶׁק אֵינָם כָּרָאוּי. כִּי אִם יַחֲשֹׂק וְיִרְצֶה מְאֹד, יָכוֹל הָאָדָם לְשַׁבֵּר כָּל מִינֵי מְנִיעוֹת.

וְצָרִיךְ לָדַעַת וְלִזְכֹּר, כִּי אֵין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹלֵחַ לְשׁוּם אָדָם מְנִיעוֹת שֶׁהֵן גְּדוֹלוֹת מִכֹּחוֹ וּמֹחוֹ. כִּי מְנִיעוֹת אֵלּוּ הֵן רַק כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לַעֲמוֹד בַּנִּסָּיוֹן. וְאִם יִתְגַּבֵּר בֶּאֱמֶת כְּנֶגֶד הַמְּנִיעוֹת, וְיִתְבּוֹנֵן בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה אֲמִתִּית לַהַרְחָבוֹת וְלָעֵצוֹת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַזְמִין לוֹ, כְּדֵי לְשַׁבֵּר אֶת הַמְּנִיעוֹת, אֲזַי יַרְגִּישׁ וְיִרְאֶה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל, מֻסְתָּר בַּמְנִיעוֹת, וְנוֹתֵן לוֹ כֹּחַ לְהִתְחַזֵּק וְלֹא לְהִתְבַּטֵּל בִּפְנֵי שׁוּם מְנִיעָה שֶׁבָּעוֹלָם (כַּמְבוֹאָר בְּסָעִיף ד'). עַל־כֵּן צָרִיךְ לָדַעַת, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין מְנִיעוֹת שֶׁאֵין בְּכֹחַ הָאָדָם לְשַׁבְּרָן, כִּי אֵלּוּ כָּאָמוּר אַךְ וְרַק לְנַסּוֹת אֶת הָאָדָם אִם יִתְחַזֵּק בֶּאֱמֶת לְקַיֵּם רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְכַאֲשֶׁר הָאָדָם מִתְחַזֵּק בְּחֵשֶׁק וְרָצוֹן כָּרָאוּי, בְּטֵלוֹת כָּל הַמְּנִיעוֹת: (תניינא מו)