# ז

> מקור: https://rabenu.app/books/etzothamevoarot/576/7/

כל המניעות המונעות את האדם מעבודת השם יתברך, הינו מיראת השם ומקיום התורה, אף על פי שנדמה לו שהאנשים והמניעות רבים וגדולים הם עד שלא יוכל לשברם, אבל באמת אין הדבר כך. כי אין אדם שיש נגדו מניעות קשות וכבדות כל כך, שלא יוכל לשברם, כאשר הוא מתגבר ברצון ובחשק כראוי. כי מה שהאדם אינו מתגבר לשבר את המניעות, סבתו היא כי הרצון והחשק אינם כראוי. כי אם יחשק וירצה מאד, יכול האדם לשבר כל מיני מניעות.

וצריך לדעת ולזכר, כי אין השם יתברך שולח לשום אדם מניעות שהן גדולות מכחו ומחו. כי מניעות אלו הן רק כדי שיוכל לעמוד בנסיון. ואם יתגבר באמת כנגד המניעות, ויתבונן באמת ובאמונה אמתית להרחבות ולעצות שהשם יתברך מזמין לו, כדי לשבר את המניעות, אזי ירגיש ויראה שהשם יתברך בעצמו כביכול, מסתר במניעות, ונותן לו כח להתחזק ולא להתבטל בפני שום מניעה שבעולם (כמבואר בסעיף ד'). על־כן צריך לדעת, כי באמת אין מניעות שאין בכח האדם לשברן, כי אלו כאמור אך ורק לנסות את האדם אם יתחזק באמת לקים רצון השם יתברך. וכאשר האדם מתחזק בחשק ורצון כראוי, בטלות כל המניעות: (תניינא מו)