# יח

> מקור: https://rabenu.app/books/etzothamevoarot/66/18/

על־ידי קבלת תוכחה ומוסר מצדיק האמת, שביכולתו להוכיח יהודים כראוי, הינו שמחיה אותם אנשים בדברי תוכחה ומוסר, כי מי שאינו יכול להחיות אנשים בדברי מוסרו, אסור לו להוכיח אחרים, כי מוסר ותוכחה שאינם מחיים - עלולים להזיק חס ושלום (כמבואר בלקוטי מוהר"ן חלק שני סימן ח', בתורה "תקעו תוכחה"). אבל כאשר שומעים מוסר מפי צדיק אמתי, על־ידי זה מגבירים מזונא דנשמתא על מזונא דגופא, ומתעוררים ליראת השם ועסוק במעשים טובים, שאלו הם מזונא דנשמתא, ביתר שאת ועז מהגרוי והחשק לתענוגי הגוף, שהם מזונא דגופא. (תניינא ח, א)