# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/etzothamevoarot/66/4/

כַּאֲשֶׁר אָדָם מַרְגִּישׁ רְעָבוֹן מֵחֲמַת הִתְגַּבְּרוּת 'תַּאֲוַת אֲכִילָה', יֵדַע שֶׁיֵּשׁ לוֹ שׂוֹנְאִים. וְעָלָיו לִשְׁבֹּר אֶת הַבַּהֲמִיּוּת הַמִּתְגַּבֶּרֶת עָלָיו, הַיְנוּ לִשְׁבֹּר אֶת תַּאֲוַת הָאֲכִילָה הַמַּתְאִימָה לִבְהֵמָה, וּלְפִיכָךְ תַּאֲוַת אֲכִילָה מְכֻנָּה 'בַּהֲמִיּוּת'. וְעַל־יְדֵי שֶׁמְּשַׁבְּרִים אֶת הַבַּהֲמִיּוּת נִצּוֹלִים מִן הַשּׂוֹנְאִים. (תורה לט)