# טו

> מקור: https://rabenu.app/books/etzothamevoarot/702/15/

עקר כבוד השבת הוא אכילת שבת, הינו שמקימים שלש סעודות לא מפני רעב, רק לכבוד שבת. ומי שעושה כן, מכבד ומיקר מאד את קדשת השבת. כי אכילת שבת היא גדולה וחשובה מאד, כלה אלקות, כלה קדש. על־כן מצוה גדולה היא להרבות באכילת שבת. אבל כונת האכילה לא תהא מחמת רעב, רק לכבוד שבת (כמבואר בסעיף י"ד). אכילת שבת צריכה להיות בקדשה ובכשרות, כמבואר באות "אכילה". ואכילת שבת כראוי תקון הוא לחלול שבת שעבר עד הנה, ויכול לזכות מעתה להנצל מחלולה: (תורה רעז)