# יח

> מקור: https://rabenu.app/books/etzothamevoarot/702/18/

על־ידי שמתחזקים להיות בשמחה בשבת, ואין נותנים לעצבות, לדאגות ולמרה שחורה לשלט על הלב ועל המח, מחמת הנסיונות והחסרונות העוברים עליהם, על־ידי זה זוכים לחרות. הינו שזוכים למח ולב נקיים מכל מיני בלבולים יסורים ופחדים. כי על־ידי שמחת שבת זוכים לישוב הדעת בשלמות, ומחמת זאת מאמינים ומרגישים כי אי אפשר לפעל מאומה בשום פרט, הן בפרנסה, הן בבריאות הגוף, רק צריך בכל דבר וענין לבקש ולהתפלל אליו יתברך. וכאשר מרגישים ומשיגים אמת זו, הרי שיסורים ובלבולים בטלים הימנו, וסומך רק על תפלה ובקשה אל השם יתברך (כמבואר בלקוטי הלכות). ועל־ידי שמחת שבת זוכים ליראה מתוך דעת, הינו שמרגישים ומאמינים שאסור לפחד משום כח חיצוני, הינו לא מפני רוצח, גזלן או חיה רעה וכו', אלא צריך לירא ולפחד מהשם יתברך בלבד: (תניינא יז)