# כא

> מקור: https://rabenu.app/books/etzothamevoarot/702/21/

שבת הוא שמא דקדשא בריך הוא (זוהר ח"ב דף פח:). קדשת שבת היא בבחינת 'אור העינים' המאירים בבית המקדש ובכל העולם כלו. על־ידי שמירת שבת כראוי, זוכים שתפתחנה עיני השכל, הינו שדעת האמת שבאדם נפתח לראות ולהבין אם מדותיו ומעשיו הנם כהגן, ומתעוררים לתשובה על כל הפגמים שפגמו במדות ובמעשים. ועל־ידי שמירת שבת זוכים להתבונן ולהסתכל בגדלת השם יתברך, הינו להבין ולהרגיש בגדלתו, השגחתו הפרטית על כל נברא, וזוכים להבין את הנעשה והנפעל בעולם, וזוכים להתקרב לצדיקים ויראים וכשרים אמתיים.

גם על־ידי שמירת שבת כראוי זוכים לדעת גדול. ומי שזוכה לדעת גדול ואמתי, נחשב כאלו עוסק בבנין בית המקדש, כמבואר בדברי חכמינו זכרונם לברכה (ברכות לג.) "כל אדם שיש בו דעה, כאלו נבנה בית המקדש בימיו". ועל־ידי שמירת שבת נצולים בתי ישראל משרפות ויש להם קיום: (תניינא סז)