# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/etzothamevoarot/702/4/

כל אדם צריך למשך את קדשת השבת לימי החולין (כמבואר באות אמת ואמונה סעיף מ'). וכפי הקדשה שהאדם מקדש את ימות החול, הינו, לפי עסוקיו ועניניו בימות השבוע, בקדשה ובכשרות, הן במאכל ובמשתה, הן במשא ומתן ומלאכה, הן בענינים אחרים, כן מסתלקת ממנו זהמת הנחש. הינו שעל־ידי זה הוא מזדכך מן הרע המצוי בו, הן מצד הולדה, הן מצד מעשים רעים ומדות רעות שבו. ועל־ידי זה מתקן הדבור, הינו שעל־ידי שמקדשים את ימי החול כמבואר למעלה, זוכים להנצל מדבורים פגומים, וזוכים לדבר דבורי קדשה: תורה, תפלה, יראת השם וכו': (תורה לח, ז)