# טו

> מקור: https://rabenu.app/books/etzothamevoarot/847/15/

מי שיש לו דעת אמתי מתרחק ממחלוקת. כי עקר המחלוקת והכעס נובעים מחסר דעת. הינו, המחלוקת הפורצת בין בני אדם, היא מחמת דעתם שאינה כראוי, שאינם מבינים זה את זה, ובגלל זה יש בלבולים ביניהם, ובאים לריב ולהתקוטט אחד עם חברו. אך מי שדעתו רחבה יותר, מבין ומרגיש שכעס ומחלוקת מכערים ביותר שאין ראוי לבר-דעת להתנהג כך, ומתרחק מהם מאד.

ומבואר בלקוטי הלכות, שכאשר יש מחלוקת בין בני אדם, הן בגלל ממון, הן בגלל ענינים אחרים, צריך לותר איש לחברו חלקו המגיע לו באמת, בכדי להנצל מן הכעס ומן המחלוקת. ועל־ידי עסק התורה באמת זוכים לדעת אמתית, כי התורה מביאה דעת לאדם העוסק בה באמת, לכן, על־ידי עסק התורה באמת, מתבטלת המחלוקת ומתרבה השלום, כמבואר בלקוטי מוהר"ן (חלק א' סימן נ"ו) 'כי שלום תלוי בדעת', ובודאי מתכון אדמו"ר זכרונו לברכה, לדעת אמתית, דעת תורה: (תורה נו, ג' ו')