# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/etzothamevoarot/847/4/

אָסוּר לָאָדָם לְהִתְגָּרוֹת בָּרְשָׁעִים וְחוֹלְקִים עַל הָאֱמֶת, רַק מִי שֶׁהוּא צַדִּיק גָּמוּר, שֶׁכְּבָר סִלֵּק וּבִטֵּל כָּל הָרַע מֵאַרְבַּע הַיְסוֹדוֹת וְתִקֵּן כָּל מִדּוֹתָיו, עַד שֶׁבָּטוּחַ שֶׁלֹּא יֶאֱרַע לוֹ שׁוּם מִכְשׁוֹל עֲבֵרָה, צַדִּיק כָּזֶה וַאֲנָשִׁים הַמְקֹרָבִים אֵלָיו מְסֻגָּלִים לְהִתְגָּרוֹת בָּרְשָׁעִים. אֲבָל אָדָם שֶׁעֲדַיִן לֹא בִּטֵּל אֶת הָרַע שֶׁבּוֹ לְגַמְרֵי, אֲפִלוּ שֶׁהָרַע נִמְצָא בּוֹ רַק בְּכֹחַ וְלֹא בְּפֹעַל, הַיְנוּ שֶׁבַּפֹעַל אֵינוֹ עוֹבֵר עֲבֵרָה כָּל עוֹד אֵינוֹ עוֹמֵד בִּפְנֵי נִסָּיוֹן, אֲבָל אִם יַגִּיעַ לְנִסָּיוֹן עָלוּל הוּא חָלִילָה לְהִכָּשֵׁל, אָדָם כָּזֶה אֵינוֹ נֶחְשָׁב צַדִּיק גָּמוּר, וְאָסוּר לוֹ לְהִתְגָּרוֹת בָּרְשָׁעִים, כִּי הָרָשָׁע עָלוּל חַס וְשָׁלוֹם לְהַזִּיק לוֹ בְּכֹחַ וּבִגְבוּרָה, שֶׁמְּקַבֵּל מִן הַסִּטְרָא אָחֲרָא. אֲבָל מִי שֶׁהוּא צַדִּיק גָּמוּר, יָכוֹל לְהוֹרִיד עַצְמוֹ לְתוֹךְ הַצִּנּוֹר שֶׁדַּרְכּוֹ מְקַבֵּל הָרָשָׁע אֶת כֹּחוֹ, וְלִשְׁבֹּר, לְהַכְנִיעַ וּלְהַשְׁפִּיל אֶת הָרָשָׁע כָּרָאוּי: (תורה ח, ה)
