# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/etzothamevoarot/913/2/

עִקַּר הַשִּׂמְחָה הִיא מִן הַמִּצְווֹת. הַיְנוּ שֶׁהַשִּׂמְחָה שֶׁהָאָדָם שָׂמֵחַ בְּחָכְמָה גְּבוּרָה וַעֲשִׁירוּת שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה, זוֹהִי שִׂמְחָה כּוֹזֶבֶת, כִּי כָּל הָעֲשִׁירוּת שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה מִסְתַּיֶּמֶת וּבְטֵלָה בְּיוֹם מוֹתוֹ. וְכֵן לֹא נִשְׁאַר לוֹ מְאוּם מֵחָכְמָתוֹ וּגְבוּרָתוֹ שֶׁהָיָה לוֹ בִּימֵי חֶלְדּוֹ. אֲבָל הַשִּׂמְחָה שֶׁזָּכָה לִשְׂמֹחַ בְּקִיּוּם הַמִּצְווֹת וּבְיִרְאַת הַשֵּׁם, זוֹ נִשְׁאֶרֶת לָאָדָם לְעוֹלָם וָעֶד. כַּמְבוֹאָר בְּמַסֶּכֶת אֲבוֹת (פ"ו מ"ט): "אֵין מְלַוִּין לוֹ לָאָדָם לֹא כֶּסֶף וְלֹא זָהָב וְכוּ' אֶלָּא תְּשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בִּלְבַד". עַל־כֵּן עִקַּר הַשִּׂמְחָה שֶׁרָאוּי וּכְדַאי לָאָדָם לִשְׂמֹחַ, הוּא רַק בְּעֹושֶׁר רוּחָנִי, הַיְנוּ יִרְאַת הַשֵּׁם וְקִיּוּם הַמִּצְווֹת.

וְעִקַּר הַשִּׂמְחָה הוּא בַּלֵּב, שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לְהַרְגִּישׁ בְּלִבּוֹ בֶּאֱמֶת אֶת חֲשִׁיבוּת וְאֶת יְקַר יִרְאַת הַשֵּׁם וְקִיּוּם הַמִּצְווֹת, וַעֲשִׁירוּת גְּדוֹלָה וְנִשְׂגָּבָה מִזּוֹ אֵינָהּ קַיֶּמֶת, כִּי אֵלּוּ הֵם טוֹבָה אֲמִתִּית לָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. גַּם אִלּוּ הָיָה אָדָם מִתְבּוֹנֵן בִּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, הָיָה מַרְגִּישׁ כַּמָּה צָרִיךְ לִשְׂמֹחַ בְּכָל מִצְוָה, בְּכָךְ שֶׁהוּא מְקַיֵּם אֶת רְצוֹן ה' הַיָּחִיד הַקַּדְמוֹן, הַנִּצְחִי, יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ לָנֶצַח, שֶׁהוּא הַמֶּלֶךְ וְהַמּוֹשֵׁל בְּכָל הָעוֹלָמוֹת. עַל־כֵּן צָרִיךְ לִשְׂמֹחַ מְאֹד בְּכָל מִצְוָה, רַק בְּוַדַּאי צָרִיךְ לְקַיְּמָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם.

וְעִקָּר הַשִּׂמְחָה שֶׁל כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁעוֹשִׂים בְּכָל הַשָּׁנָה נֶאֱסָף וּמִתְקַבֵּץ בְּשָׁלֹשׁ רְגָלִים, פֶּסַח שָׁבוּעוֹת וְסֻכּוֹת. הַיְנוּ, בְּיָמִים טוֹבִים אֵלּוּ זוֹכֶה הָאָדָם לְהַרְגִּישׁ אֶת הַקְּדֻשָּׁה וְהַשִּׂמְחָה שֶׁל הַמִּצְווֹת שֶׁקִּיֵּם בְּכָל הַשָּׁנָה. וְזֶה הַטַּעַם שֶׁל שִׂמְחַת יוֹם טוֹב, כִּי בְּיָמִים טוֹבִים מִתְעוֹרֶרֶת הַקְּדֻשָּׁה וְהַשִּׂמְחָה שֶׁל כָּל הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁל כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁעוֹשִׂים בְּכָל הַשָּׁנָה. הַיְנוּ אֲפִלוּ שֶּׁאֵין עוֹשִׂים אֶת הַמִּצְוָה בִּשְׁלֵמוּת כָּרָאוּי, אַף עַל פִּי כֵן מְצוּיָה נְקוּדָה טוֹבָה בַּמִּצְוָה, כַּמְבוֹאָר בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן (ח"א סִימָן רפ"ב) בַּתּוֹרָה "אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי". עַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר וְלִשְׂמֹחַ עִם מְעַט הַטּוֹב הַמָּצוּי בְּכָל מִצְוָה, וּבִפְרָט בַּיָּמִים טוֹבִים צָרִיךְ בְּוַדַּאי לְהִתְחַזֵּק מְאֹד בְּשִׂמְחָה, כַּמְבוֹאָר בְּפָסוּק (דְּבָרִים טז, יָד) "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ". גַּם מְסֻגָּלִים הַיָּמִים טוֹבִים לְשִׂמְחָה, כִּי אָז מִתְעוֹרֶרֶת וּמִתְאַסֶּפֶת הַשִּׂמְחָה שֶׁל כָּל הַמִּצְווֹת, כַּמְבוֹאָר לְמַעְלָה. וְצָרִיךְ לִזְכֹּר כִּי שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ שֶׁל קִיּוּם מִצְווֹת הַתּוֹרָה וְיִרְאַת הַשֵּׁם, אֵינָהּ קַיֶּמֶת, כַּמְבוֹאָר בְּסָעִיף זֶה: (תורה ל, ה)