# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/etzothamevoarot/913/4/

כשמקבל יום טוב כראוי (כמבואר בסעיף ג'), הרי זה בחינת (ר"ה דף טז:) קבלת פני רבו ברגל, אפלו הוא רחוק מרבו כמה פרסאות. הינו על־ידי קבלת יום טוב בשלמות כראוי, מקבל קדשה ודעת אמתית כמו שהוא מקבל על־ידי קבלת פני רב האמת. כי בקדשת יום טוב מצויה אותה הארה המצויה בפניו הקדושות של רב האמת. על־כן כאשר מקבל יום טוב כראוי, בקדשה ובכשרות, ובשמחה אמתית, הרי זה כראית רב האמת, אם אינו יכול לבוא אליו בפעל.

וכן על־ידי שמקשר באמת לצדיק האמת, יכול להרגיש קדשת יום טוב, ועל־ידי זה מעלה מלכות דקדשה מן הקלפות, הינו האמונה הקדושה המכנה 'מלכות' מזדככת מן הפגמים ומן הספקות והבלבולים, ונופלת ומתבטלת מן האדם מלכות הרשעה, הינו שמתבטלות מן האדם כפירות ואמונות כוזבות, שאלו מכנות מלכות הרשעה: (תורה קלה)