# ז

> מקור: https://rabenu.app/books/etzothamevoarot/913/7/

על־ידי קבלת הימים טובים בכבוד כראוי, הינו באכילה שתיה ומלבושי כבוד, לפי השג ידו, ממעות כשרות ולשם שמים, על־ידי זה זוכים להכיר את השם יתברך. גם צריך להזהר מאד בימי החג בקדשת המחשבה וטהרתה, הינו לשמר את המח מהרהורים רעים, וממחשבות רעות. והגם שצריך לשמר תמיד את המח מהרהורים רעים, בימי החג צריך לשמרו יותר.

ובפרט צריך להתחזק בשמחת יום טוב, ועל־ידי זה זוכים להכניס דעת אמתית ללב. הינו, זוכים להתחזק כל כך בדעת אמתית, עד שמכניעים את התאוות הרעות מן הלב, ועל־ידי זה מקבלים יום טוב בכשרות ובשמחה, וזוכים לתקן את שלש התאוות והמדות הרעות, הינו תאות ממון, תאות משגל, ותאות אכילה. כי בכל רגל משלש הרגלים מתתקנת מדה אחת משלשת המדות הרעות. הינו בחג הפסח מתתקנת תאות הממון, בחג השבועות תאות המשגל, ובחג הסכות באה על תקונה תאות אכילה. על־כן צריך להזהר לקבל יום טוב בכשרות ובשמחה כראוי, כדי לזכות לדעת. ועל־ידי הדעת באות על תקונן שלש המדות הנזכרות (כמבואר בלקוטי מוהר"ן חלק שני תורה א'), שעל־ידי דעת דימים טובים באות על תקונן שלש המדות הרעות המזכרות.

וכל היהדות תלויה בתקון אותן תאוות. כי על־ידי תקונן זוכים להשפעת נבואה ולתפלה בשלמות, וזוכים לרפואה ולהתנוצצות משיח, הינו לאור הדעת שמשיח יכניס בעולם. גם זוכים לתקון כל המדות, עד שיכולים למשול על המלאכים, בממשלה שיש לה קיום, הינו שיכולים למשול על היצר הרע ועל כל התאוות ומדות רעות, כלומר, לכבש אותן ולהכניען, ושום מניעה או בלבול אינן יכולות לדחותם ולהשליכם מן האמת. ובשביל עבודה זו, הינו למשול על היצר והתאוות, לכבשן ולהכניען, בשל זה נברא כל אחד מישראל, וזה עקר התכלית והסוף, הינו שמכל היגעות טרחות ויסורים, העוברים על כל אחד מישראל, לא נותר לו שום רוח, אלא מה שהשתדל למשול על יצרו ולכבש תאוותיו, ולא להתרחק מן האמת על־ידי שום בלבול או מניעה. והאדם הזוכה למשול על יצרו ותאוותיו, הוא חשוב וגדול מן המלאכים (וכך מבואר הכל בלקוטי הלכות): (תניינא א)