# ח

> מקור: https://rabenu.app/books/etzothamevoarot/913/8/

בימי החג מכריז קול ומודיע שכל הנפעל בעולם בכלל, ועם כל אדם בפרט, הכל ברצונו ובהשגחתו הפרטית יתברך, בלי שום חיוב טבעי כלל. כי בכל חג ומועד עשה עמנו השם יתברך אותות ומופתים, נסים ונפלאות, בנגוד לדרך הטבע. בפסח הוציאנו ה' ממצרים באותות ובמופתים, בדרך על טבעית, כי ממצרים לא יכול היה שום עבד לברח, והשם יתברך, ברצונו ובהשגחתו, הוציא אלפים ורבבות בעצם היום, וכל המצרים ראו זאת ולא יכלו לעצר בעדם, ובודאי דבר זה שנוי טבע הוא. בשבועות נתן לנו השם יתברך את התורה במופתים נוראים, בלי שום דרך הטבע. ובסכות הקיפנו השם יתברך בעננים, כדי ששום שונא ומזיק לא יוכלו לנגע בישראל, בנגוד לדרך הטבע, רק בכחו יתברך ובהשגחתו הפרטית.

וכל זאת פעל השם יתברך בכדי שנדע ונאמין שכל הנפעל בעולם ועם כל אדם בפרטיות, הכל כרצונו יתברך ובהשגחתו הפרטית, בלי שום חיוב הטבע. ובימי החג זועק קול דקדשה, להודיע ולהזכיר שדברים אלו לא ישכחו. אבל צריך להקשיב מאד לקל זה באזנים ובלב, כי מצויים קולות של כופרים ולצים המכחישים חלילה את ההשגחה, ובכפירתם רוצים להוכיח שהכל מיסד על פי דרך הטבע חס ושלום, ומחמת זאת אין שומעים את קול הקדשה הזועק ומעורר בענין ההשגחה, כמבואר בלקוטי מוהר"ן (חלק שני סימן ד').

אבל על־ידי התקרבות אמתית לצדיק אמת מתחזקים באמונה פשוטה, ושומעים את הקול הזה, קולו של החג, ומאמינים שהכל נפעל בהשגחתו הפרטית של השם יתברך, ולא על פי דרך הטבע, ועל־ידי זה זוכים לשמחת יום טוב. ואפלו בימות החול זוכים לשמחה, כי כל מיני עצבות ודאגות המצויות באדם, הנה רק מחמת שאינו מאמין בהשגחה פרטית, כי חושב שהכל נפעל בדרך הטבע חס ושלום. וכשאינו יכול להשיג ישועה על פי טבע, הן בבריאות הן בפרנסה, שוקע הוא לעצבות ולדאגות. אבל כשמאמין שהכל בהשגחה פרטית, אינו עצוב ואינו דואג מן היסורים העוברים עליו חס ושלום, רק מתחזק תמיד בשמחה, מחמת שמאמין שהשם יתברך יסיר את היסורים ממנו בהשגחתו הפרטית. הגם שעל פי טבע אינו יודע כיצד, אבל מאמין ומרגיש שהשגחתו יתברך חזקה מדרך הטבע, ויכולה לבטל את הטבע לגמרי, ומחמת אמונתו בהשגחתו הפרטית, מקוה הוא שהשם יתברך עוד יושיעהו בחסדים ובטובות. ובפרט בימי החג, כשזוכה לשמע את קול הקדשה הנזכר למעלה, המודיע על השגחתו הפרטית, בודאי זוכה לשמחה רבה. ובאשר שעל־ידי מצות צדקה כראוי, זוכים לשמע את קול הקריאה דיום טוב, ולהאמין שהכל נפעל בהשגחתו יתברך ולא על פי דרך הטבע, על־כן צריך להרבות בצדקה קדם החג, בכדי לזכות לשמחת יום טוב בשלמות: (תורה ד, ו' ט')