# יד

> מקור: https://rabenu.app/books/etzothamevoarot/926/14/

כַּאֲשֶׁר הָאָדָם מִתְעוֹרֵר לִתְשׁוּבָה, עָלָיו לָדַעַת, כִּי בְּעֵת שֶׁחָפֵץ לְהִכָּנֵס לְדַרְכֵי הַקְּדֻשָּׁה, אוֹ בְּעֵת שֶׁהוּא רוֹצֶה לִנְסֹעַ לְצַדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁאֵלּוּ הֵם הַיְסוֹדוֹת לְכָל הַיַּהֲדוּת, אָז מִתְגַּבֵּר כָּל פַּעַם יֵצֶר הָרַע חָדָשׁ, חָזָק, לְמָנְעוֹ מִכָּךְ. וּכְכָל שֶׁאָדָם נִכְנַס יוֹתֵר בֶּאֱמֶת בַּעֲבוֹדַת ה', הַיְנוּ כְּכָל שֶׁהוּא חָפֵץ יוֹתֵר לָשׁוּב לְיִרְאַת הַשֵּׁם וּלְקִיּוּם הַתּוֹרָה בֶּאֱמֶת, מִתְגַּבֵּר עָלָיו יֵצֶר הָרַע גָּדוֹל יוֹתֵר. עַל־כֵּן צָרִיךְ כָּל פַּעַם לְהִתְגַּבֵּר לְהַכְנִיעַ אֶת הַיֵּצֶר הָרַע הֶחָדָשׁ, הַמִּתְגַּבֵּר עָלָיו.

וּמִכָּאן נוֹבֵעַ, שֶׁלִּפְעָמִים כַּאֲשֶׁר אָדָם מִתְעוֹרֵר לִנְסֹעַ אֶל צַדִּיק הָאֱמֶת, יֵשׁ לוֹ תְּשׁוּקָה גְּדוֹלָה לִנְסִיעָה זוֹ, וְאַחַר כָּךְ, כַּאֲשֶׁר מַתְחִיל לִנְסֹעַ, תְּשׁוּקָה זוֹ פּוֹחֶתֶת. וְלִפְעָמִים בְּהַגִּיעוֹ לַצַּדִּיק, נוֹפֵל מִתְּשׁוּקָתוֹ לְגַמְרֵי. כָּל זֹאת מֵחֲמַת הַסִּבָּה הַמְבֹאֶרֶת לְמַעְלָה.

כִּי תֵּכֶף לַהִתְעוֹרְרוּת לַנְּסִיעָה לְצַדִּיק הָאֱמֶת, מֵמִית הוּא אֶת הַיֵּצֶר הָרַע, שֶׁהָיָה לוֹ בַּתְּחִלָּה, וּבְשֶׁל זֹאת בּוֹעֶרֶת בּוֹ הַתְּשׁוּקָה לַנְּסִיעָה, אֲבָל אַחַר כָּךְ, כַּאֲשֶׁר חָפֵץ כְּבָר לִנְסֹעַ מַמָּשׁ, מִתְהַוֶּה אֶצְלוֹ יֵצֶר הָרַע חָדָשׁ קָשֶׁה מִקּוֹדְמוֹ, בִּכְדֵי לְמָנְעוֹ מִן הַנְּסִיעָה, וּמֵחֲמָת זֹאת נֶחְלֶשֶׁת תְּשׁוּקָתוֹ. כִּי עַל־יְדֵי הִתְעוֹרְרוּתוֹ לַנְּסִיעָה אֶל צַדִּיק הָאֱמֶת, בְּוַדַּאי הִתְחַזֵּק וְהִתְקָרֵב לְיִרְאַת הַשֵּׁם וְקִיּוּם הַתּוֹרָה יוֹתֵר מִלִּפְנֵי כֵן, וּמְבוֹאָר בְּדִבְרֵי חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סֻכָּה נב.), "כִּי כָּל הַגָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ, יִצְרוֹ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ". עַל־כֵּן מִי שֶׁחָפֵץ בֶּאֱמֶת לְהִתְקָרֵב אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, צָרִיךְ לָדַעַת, כִּי יוּכַל לִזְכּוֹת לְכָךְ רַק עַל־יְדֵי הִתְקָרְבוּת אֲמִתִּית לַצַּדִּיק הָאֱמֶת. וּבִגְלַל הַהִתְקָרְבוּת לְצַדִּיק הָאֱמֶת, צָרִיךְ הִתְחַזְּקוּת גְּדוֹלָה מוּל הַמְּנִיעוֹת שֶׁל הַיֵּצֶר הָרַע, שֶׁמִּתְגַּבְּרוֹת וּמִתְחַדְּשׁוֹת תָּמִיד עַל הָאָדָם שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֶל צַדִּיק הָאֱמֶת. (תורה ע"ב)