# כד

> מקור: https://rabenu.app/books/etzothamevoarot/926/24/

עקר הגבורה הוא בלב. כי האדם שלבו חזק, אינו פוחד משום אדם ומשום דבר, ויכול לפעול גבורות נוראות ולכבש מלחמות חזקות על־ידי חוזק ואמץ לבו, שאינו מתירא משום דבר ורץ למלחמה החזקה ביותר. וכן הוא ממש בעבודת ה', הינו שהאדם החפץ באמת להחזיק עצמו ביראת השם ובקיום התורה, אזי מתגברות כנגדו מניעות קשות, הן בגשמיות של פרנסה ובריאות הגוף, הן מצד עצמו, הן מבני ביתו, הן ברוחניות מתגברות עליו מניעות של תאוות ומדות רעות, ובפרט כאשר מתגברות עליו כפירות, שהן המניעה הקשה ביותר. כי המניעה הקשה והגדולה שבכלן - היא מניעת המח, כמבואר בספרי האדמו"ר זכרונו לברכה (תניינא מו). אף על פי כן, אם יתחזק בלבו ובדעתו באמונה אמתית ובאריכות אפים (כמבואר באמת ואמונה סעיף ל"ד), בודאי לא יתבטל מפני שום מניעה ומפני שום מלחמה, וזאת צריך לזכר, שלכח ולהתחזקות הנזכרים למעלה, אפשר להגיע רק על־ידי התקרבות אמתית לצדיק האמת. ומי שיתחזק באמת בכל לבו (כמבואר למעלה), יעזרהו השם יתברך, שיוכל להחזיק עצמו תמיד. (תורה רמט, תניינא מג)