# לט

> מקור: https://rabenu.app/books/etzothamevoarot/926/39/

כשאדם נכנס לקדשה גבוהה, הינו כשמתקרב לצדיק האמת, שהיא הקדשה הגבוהה ביותר, כי מבלעדי ההתקרבות אל הצדיק - אי אפשר להגיע לשום קדשה באמת, כי אפלו האדם שיש בו משהו קדשה, הינו משהו יראת שמים וקיום התורה, אם אינו מקרב באמת לצדיק האמת, הקיום שיש לזה אצלו, הוא רק כל עוד שאין לו מניעות גדולות או איזה נסיון. אבל כאשר מתעוררות נגדו מניעות או נסיונות, מתרחק הוא מיראת השם וקיום התורה - כפי אשר רואים. אבל על־ידי התקרבות אמתית לצדיק האמת, מתחזקים בכח שלא להתרחק מן האמת בשום אפן. לכן ההתקרבות לצדיק האמת היא הקדשה הגבוהה ביותר.

ודוקא כאשר האדם מתקרב אל הצדיק, יש וקורה לו "מקרה בלתי טהור" חס ושלום, אזי לא יפל האדם על־ידי זה בדעתו, הינו שלא יתרחק על־ידי זה מיראת השם ומצדיק האמת, כי לפעמים הוא סימן שנתקרב אל הקדשה, ולפעמים זוהי טובה גדולה עבורו. (תניינא קיז)