# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/etzotyesharot/102/4/

אמרו רבותינו ז"ל: "מי שאינו מניח בנים, נקרא מת". ומובא כן גם על פסוק: "איש כי ימות ובן אין לו". אבל מי שמניח בנים כשרים, נקרא חי אפלו אחר מיתתו, כי עקר המיתה נמשכת מפגם אמונת חכמים, כמבאר בפנים, ועל כן כשמניח בנים אחריו, שזה בחינת תקון אמונת חכמים, אינו נקרא מת, רק הוא חי גם אז, על־ידי תקון הבנים הכשרים, שעוסקין בתקון אמונת חכמים, שהוא כלל כל התורה. (שם, אות ה)