# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/etzotyesharot/1091/2/

עקר הטהרה מהבגדים הצואים הנאחזים בכל אחד, שמהם כל המניעות והעכובים מעבודת השם, עקר הטהרה מהם היא על־ידי התורה הקדושה, שנקראת 'באר מים חיים' ו'נהר שאינו פוסק' ו'מעין המתגבר'.

כי אלו הבגדים הצואים, שיש לכל אדם כל זמן שלא תקן חטאיו, ובפרט מי שנתלכלך כמו שנתלכלך, רחמנא לצלן, שעל־ידי־זה מתעוררין ומתגברין עליו המניעות והמסכים בכל פעם ומשתטחים לפניו ומפסיקים מאד מאד בינו לבין הקדשה כמו נהר המפסיק ממש, ואלו הבגדים הצואים הם בחינת יון מצולה, בחינת טיט היון, שמתדבק מאד בכל פעם, ומשם באים כל הנפילות וההתרחקות של הרבה בני־אדם מהשם יתברך, כי אפלו אם מתעורר לפעמים לשוב להשם יתברך – תכף משתטחים כנגדו ואינם מניחים אותו להתקרב, וכן בכל פעם ועל זה צעק דוד המלך, עליו השלום, בשביל כלל ישראל: "טבעתי ביון מצולה ואין מעמד וכו', הצילני מטיט ואל אטבעה".

ועקר התקון לזה: היא התורה הקדושה, כי התורה היא מקור מים חיים, שמטהרת מכל הגלולים והטנופים, בחינת: "וזרקתי עליכם מים טהורים". וזה צריך כל אדם לידע, שאפלו אם הוא כמו שהוא, אם יברח בכל פעם אל התורה, הן הרבה או מעט על כל פנים, אם אי אפשר לו מחמת פרנסה או שאר מניעות, על כל פנים כשיקבע עצמו על התורה ללמד בכל יום, איך שיהיה ויעבר עליו מה, אזי בודאי סוף כל סוף יהיה נטהר מכל הבגדים הצואים ויתקרב להשם יתברך באמת.

כי אף־על־פי שהם נסבבים מאד בהאדם, ובכל פעם שמתעורר האדם להשם יתברך הם מתגברים ביותר, וכמובא בכתבי האר"י ז"ל, שיש שהמצולות־ים, שהם ההרהורים רעים ומגנים, מתגברים עליהם ביותר, בפרט בעת עסקם בתורה ותפלה, אבל אף־על־פי־כן אם לא יניח את מקומו ויכריח מחשבתו להמשיכה לתוך תורה ותפלה בכל פעם, יהיה איך שיהיה, בודאי סוף כל סוף התורה תטהר אותו מכל הנ"ל, כי התורה היא בחינת נהר שאינו פוסק וכו', שאין שום טמאה ולכלוך יכול להתקים כנגדה, כי כל הטמאות והגלולים היא שוטפת אותם ומבטלת אותם ברגע קלה.

רק שהעקר – שיהיה חזק בזה, כי אחר־כך הם חוזרים ומתגברים ביותר, וצריך לחזר ולברח אל התורה, וכן בכל פעם.

וזה בחינת "קבעת עתים לתורה", קבעת דיקא, שיהיה עסק התורה אצלו בקביעות גדול, אפלו מי שאינו עוסק בתורה כל היום כי אם איזה עתים ושעות, על כל פנים צריך לזהר שיהיה אלו העתים והשעות בקביעות גדול בכל יום, חק ולא יעבר! כדי שיברח בכל פעם למקור מים החיים, המטהרים מכל הטמאות והבגדים הצואים כנ"ל. (הלכות בציעת הפת ה', אות ג)