# י

> מקור: https://rabenu.app/books/etzotyesharot/136/10/

כמו שעל־ידי שבירת תאות ממון זוכין לדעת גדול ונפלא מאד (כמבאר בפנים), כמו־כן להפך - כשמתגבר תאות ממון, ח"ו, על־ידי־זה נפגמין ונתקלקלין כל המחין והדעת.

שזה בחינת מלכות יון, שטמאו כל השמנים הקדושים, כי לא די שתאות ממון מתגברת על רב העולם להשכיחם התורה לגמרי רחמנא לצלן, כנראה בחוש שרב בטול ושכחת התורה הוא על־ידי תאות וטרדות הממון והפרנסה, אף גם אותן שנשאר להם איזה דעת קצת ועוסקים בתורה, גם עליהם מתגברת תאות ממון, עד שפוגמת גם את דעתם, וצריכין להלחם מאד עם הפניות והמחשבות זרות שמבלבלין אותם מעבודתם, שרבם הם מתאות ממון.

ועל כן באמת כפי התגברות והתפשטות תאות הממון כמעט שנשתכחה תורה מישראל, ועקר התקון הוא רק על־ידי הצדיקי־אמת שבכל דור ודור, והם מאספין ומקבצין ומעלין כח וזכות של הצדקה וחסד, שישראל עושין בכל דור ודור, ועל־ידי־זה הם ממשיכין רוח נדיבה לשכך ולבטל ולשבר תאות ממון מישראל, ואז לא די שלא תשתכח התורה מישראל, ח"ו אף גם הם זוכין על־ידי־זה להמשיך התחדשות התורה בכל דור ודור. (הלכות אבדה ומציאה ג', אות ז)