# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/etzotyesharot/136/3/

הכסף יענה את הכל, וכל הדברים שבעולם יכולים לקנות על־ידי ממון, ומזה נמשך תאות וחמדת הממון, מחמת שעל־ידי הממון יכולים לקנות כל דבר.

אבל מי שיש לו דעת אמתי יודע, שהכל הבל, כי הממון עם כל הדברים והחפצים שיקנה על־ידם, הכל יכלה ויאבד, ולא ישאר ממנו כלום, ואין מלוין לו להאדם לא כסף ולא זהב וכו', אלא תורה ומעשים טובים בלבד.

ועל כן הצדיקים והכשרים, כשזוכין לעשירות, הם מעלין כל הממון עם כל החפצים שקונים בעדו הכל אל הקדשה רק בשביל כבוד השם יתברך לבד. (בבחינת מה שאמרו רבותינו ז"ל: הרחל הזו כלה קדש: קרנה לחצוצרות, עורה לתף וכו', הינו עשירות שבקדשה, שהוא בחינת צאן, כמו שאמרו רבותינו ז"ל: עשתרות צאנך – שמעשרת את בעליה, בעליה, הוא כלה קדש, ונתבררין ונתגלין על־ידי זה דברים נפלאים, שהם בחינת נגונים נפלאים, כמבאר בפנים). (הלכות פורים ו', אות י)