# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/etzotyesharot/150/2/

עקר יגיעת וטרדת הפרנסה בא על־ידי שטות וחסרון הדעת, הבא על־ידי כעס, בחינת: "כל הכועס – חכמתו מסתלקת". כי הכעס הוא בחינת פגם אכילת עץ הדעת, שדרשו עליו רבותינו ז"ל: "אויל ביום יודע כעסו", ועל־ידי־זה נגזר עליו: "בעצבון תאכלנה וגו', בזעת אפך תאכל לחם". (הלכות הרשאה ד', אות ט"ו-ט"ז)