# א

> מקור: https://rabenu.app/books/etzotyesharot/165/1/

עקר חסרון הפרנסה הוא מחמת חסרון העצה. כי כל הפרנסה באה בנקל כשיודעין לתת עצה לנפשו איך להתנהג ובמה להשתכר, וכמו שכתוב: "כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל", ותרגומו: "ארי הוא יהב לך עטא למקני נכסין" [הוא נותן לך עצה לקנות נכסים], כי בודאי בכל עת ובכל זמן יש סחורה ומשא ומתן, שבו היה יכול להרויח בודאי, ואם היה האדם יודע העצה באמת בכל זמן איזה סחורה צריכין עכשו לסחר, בודאי היה לו פרנסה ועשירות גדול, וזה פשוט ומבאר. (הלכות תחומין ה', אות ט')