# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/etzotyesharot/165/3/

יָדוּעַ מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "בְּדֶרֶךְ שֶׁאָדָם רוֹצֶה לֵילֵךְ מוֹלִיכִין אוֹתוֹ", וּמִזֶּה בָּאִים כָּל הָעֵצוֹת הַמְקֻלְקָלוֹת, שֶׁנִּדְמֶה לוֹ כִּי מֵאֵת הַשֵּׁם הֵם אוֹ שֶׁהַצַּדִּיק יָעַץ לוֹ כָּךְ, וּבֶאֱמֶת הַכֹּל מִמֶּנּוּ בְּעַצְמוֹ. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִוֶּלֶת אָדָם תְּסַלֵּף דַּרְכּוֹ" וְכוּ'. כִּי כְּמוֹ שֶׁשּׁוֹאֲלִין אֶת הַצַּדִּיק, כֵּן הוּא מֵשִׁיב. עַל כֵּן מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל עַצְמוֹ בֶּאֱמֶת, צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מְאֹד בְּתַחֲנוּנִים רַבִּים אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֶת הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, שֶׁיָּשִׂימוּ לִבָּם הֵיטֵב עַל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה עִמּוֹ וִירַחֲמוּ עָלָיו בֶּאֱמֶת בְּאֹפֶן שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ עֵצָה אֲמִתִּית, שֶׁיַּצְלִיחַ עַל־יָדָהּ לָנֶצַח בֶּאֱמֶת. (הִלְכוֹת תַּעֲנִית ד', אוֹת ח')