# יא

> מקור: https://rabenu.app/books/etzotyesharot/170/11/

בְּעִנְיַן פֶּסַח שֵׁנִי, מְרֻמָּז כִּי אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם, כִּי אֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא טָמֵא אוֹ בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַקְרִיב אֶת קָרְבַּן הַשֵּׁם בְּמוֹעֲדוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לַעֲבֹד עֲבוֹדָתוֹ תָּמִיד בְּסֵדֶר, בְּמוֹעֲדוֹ וּבִזְמַנּוֹ, כָּרָאוּי לְאִישׁ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם אֵינוֹ מְיָאֵשׁ אֶת עַצְמוֹ מֵחֲמַת זֶה וְהוֹלֵךְ אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה, לִדְרשׁ אֶת הַשֵּׁם, וְשׁוֹאֵל וּמְבַקֵּשׁ: "לָמָּה נִגָּרַע לְבִלְתִּי הַקְרִיב אֶת קָרְבַּן הַשֵּׁם", כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁטִּמֵּאתִי אֶת נַפְשִׁי וְנִתְרַחַקְתִּי מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי שׁוֹאֵל עֵצָה וְתַחְבּוּלָה אֵיךְ לְהִתְקָרֵב אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵעַתָּה עַל כָּל פָּנִים, כִּי בְּוַדַּאי יֵשׁ עֵצָה גַּם בִּשְׁבִילִי אֵיךְ לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאָז הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלָיו וְזוֹכֶה עַל־יְדֵי־זֶה לְתַכְלִית הָעֲלִיָּה, וְזוֹכֶה עַל־יְדֵי־זֶה לְהוֹסִיף פָּרָשָׁה בַּתּוֹרָה, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְּשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין אַחַר־כָּךְ לְהִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. (הִלְכוֹת גְּבִיַּת חוֹב מֵהַיְתוֹמִים ג', אוֹת י"ח)
