# יד

> מקור: https://rabenu.app/books/etzotyesharot/170/14/

צְרִיכִין לִנְסֹעַ לְצַדִּיקֵי אֱמֶת עַל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, כִּי רַק הֵם יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ דַּרְכֵי הַתְּשׁוּבָה בִּשְׁלֵמוּת, וְהָעִקָּר – לְהַמְתִּיק תֹּקֶף הַדִּין שֶׁל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה וּלְהַמְשִׁיךְ שִׂמְחָה עַל עַצְמוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַתְּשׁוּבָה.

כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁשּׁוֹפָר שֶׁל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה הוּא בְּחִינַת לֵב נִשְׁבָּר, כִּי הַבַּעַל־תְּשׁוּבָה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ לֵב נִשְׁבָּר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת: "אִם יִתָּקַע שׁוֹפָר בְּעִיר וְעַם לֹא יֶחֱרָדוּ", אֲבָל אַחַר לֵב נִשְׁבָּר צָרִיךְ לָבוֹא לְשִׂמְחָה, וְזֶה בְּחִינַת: "אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה" וְכוּ', וְסָמִיךְ לֵהּ: "בְּשִׁמְךָ יְגִילוּן כָּל הַיּוֹם". (הִלְכוֹת שַׁבָּת ז', אוֹת מ"ו)