# טו

> מקור: https://rabenu.app/books/etzotyesharot/170/15/

עִקַּר קְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אָדָם – כְּשֶׁמַּסְגִּיר עַצְמוֹ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וְחַדְרוֹ בִּבְחִינַת: "לֵךְ, עַמִּי, בֹּא בַחֲדָרֶיךָ", וְנֶאֱמַר: "וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹקֶיךָ", וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁבַח שֶׁנֶּאֱמַר עַל תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים: 'כָּל כְּבוּדָּה בַת־מֶלֶךְ פְּנִימָה', כִּי עִקַּר תִּפְאַרְתּוֹ וּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל הָאָדָם הוּא כְּשֶׁיּוֹשֵׁב בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַקְּדֻשָּׁה, אֲבָל בַּחוּץ הוּא מְקוֹם שְׁלִיטַת הַחִיצוֹנִים.

וְעַל כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁיֵּשֵׁב הָאָדָם תָּמִיד בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, אֲבָל הָאָדָם מֻכְרָח לָצֵאת גַּם לַחוּץ בְּכָל פַּעַם, אַךְ זֶה בְּחִינַת "עַיִל וְנָפִיק" [נִכְנַס וְיוֹצֵא], כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁהָיָה רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה אָדָם דָּבוּק בִּקְדֻשָּׁה תָּמִיד בִּבְחִינַת "עַיִל", אַף־עַל־פִּי־כֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הַקְּדֻשָּׁה הוּא דַּיְקָא כְּשֶׁזּוֹכֶה הָאָדָם לִהְיוֹת "עַיִל וְנָפִיק".

כִּי בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיַּעֲבֹר עַל הָאָדָם עֲלִיּוֹת וִירִידוֹת הַרְבֵּה בְּכָל יוֹם, וּכְשֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת בָּקִי בַּהֲלָכָה בְּחִינַת 'בָּקִי בְּעַיִל בָּקִי בְּנָפִיק', לְקַיֵּם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִם אֶסַּק שָׁמַיִם – שָׁם אַתָּה, וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל – הִנֶּךָּ", לְהַחֲזִיק עַצְמוֹ בְּהַשֵׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ, בֵּין בַּעֲלִיָּה בֵּין בִּיְרִידָה – אֲזַי הוּא זוֹכֶה לְהַעֲלוֹת גַּם מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיּוּת וּמַדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת כֻּלָּם אֶל הַקְּדֻשָּׁה, וְאָז הַיְרִידָה – תַּכְלִית הָעֲלִיָּה.

וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁצְּרִיכִין לָצֵאת מִן הַבַּיִת אֶל הַחוּץ בְּכָל פַּעַם, כִּי כְּשֶׁיּוֹצֵא לַחוּץ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת וְנָפִיק, כִּי שָׁם שְׁלִיטַת הַחִיצוֹנִים, וּכְשֶׁזּוֹכֵר גַּם שָׁם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בּוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲזַי הוּא מְבָרֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִים וּמַגְבִּיהַּ הַכֹּל אֶל הַקְּדֻשָּׁה, וְזֶה בְּחִינַת: "בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ", בְּחִינַת עַיִל וְנָפִיק. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁהָלְכוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, שֶׁהוּא מְקוֹם הַחִיצוֹנִים, מְקוֹם נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב, כְּדֵי לְהַכְנִיעַ הַסִּטְרָא אַחֲרָא וּלְבָרֵר הַקְּדֻשָּׁה גַּם מִשָּׁם בִּבְחִינַת: 'זַכָּאָה מָאן דְּעַיִל וְנָפִיק', וְאָז דַּיְקָא, כְּשֶׁהוֹלְכִים בַּמִּדְבָּר בִּמְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת וְנָפִיק, וּכְשֶׁזּוֹכִים אָז לִמְצֹא אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ – אָז דַּיְקָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חוֹפֵף עַל יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁה גְּבוֹהָה מְאֹד.

שֶׁזֶּה בְּחִינַת הֶקֵּף עַנְנֵי־כָּבוֹד שֶׁזָּכוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, שֶׁהֵם בְּחִינַת סֻכָּה, בְּחִינַת אִמָּא דְּמִסַכְּכָא עַל בְּנִין, שֶׁהוּא קְדֻשָּׁה גְּבוֹהָה מְאֹד וְחוֹפֶפֶת וְסוֹכֶכֶת עַל הָאָדָם דַּיְקָא בְּעֵת שֶׁהוּא בִּבְחִינַת וְנָפִיק בִּכְדֵי לְשָׁמְרוֹ וּלְהַצִּילוֹ לְבַל יִפֹּל שָׁם, ח"ו, וְעוֹזֶרֶת אוֹתוֹ לְהַכְנִיעַ הַסִּטְרָא אַחֲרָא וּלְבָרֵר מִשָּׁם דַּיְקָא אֶת הַקְּדֻשָּׁה.

נִמְצָא, שֶׁדַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת וְנָפִיק זוֹכִין לַעֲלִיָּה גְּדוֹלָה מְאֹד, לִבְחִינַת סֻכָּה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְרִידָה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת מִצְוַת סֻכָּה, שֶׁזִּכָּה אוֹתָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּתְחִלַּת הַשָּׁנָה, בִּתְחִלַּת הַתְּשׁוּבָה, שֶׁצְּרִיכָה לִהְיוֹת בִּבְחִינַת עַיִל וְנָפִיק דַּיְקָא, וּבְחִינַת עַיִל מְקַיְּמִין בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה וַעֲשֶׂרֶת־יְמֵי־תְּשׁוּבָה וְיוֹם־כִּפּוּר, וְאַחַר־כָּךְ צְרִיכִין לְקַיֵּם גַּם בְּחִינַת וְנָפִיק, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶׁיּוֹצְאִין מִן הַבַּיִת לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה לְהוֹרוֹת, שֶׁכְּשֶׁהָאָדָם בִּבְחִינַת וְנָפִיק וּמְבַקֵּשׁ וּמְחַפֵּשׂ גַּם שָׁם לְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּהַשֵׁם יִתְבָּרַךְ, אָז דַּיְקָא זוֹכֶה לִקְדֻשָּׁה גְּבוֹהָה מְאֹד, לִבְחִינַת סֻכָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַקִּיפִים, שֶׁשּׁוֹמְרִים וּמְגִנִּים עַל הָאָדָם אָז, כְּשֶׁהוּא בִּבְחִינַת וְנָפִיק.

וְעַל־יְדֵי מִצְוַת סֻכָּה אָנוּ זוֹכִין בְּכָל הַשָּׁנָה לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה, בִּבְחִינַת עַיִל וְנָפִיק, וּבְכָל עֵת שֶׁאָנוּ בִּבְחִינַת וְנָפִיק, אָז מֵגֵן עָלֵינוּ סֻכַּת שָׁלוֹם כְּאֵם הַמְּגִנָּה עַל בְּנָהּ לִבְלִי לִפֹּל, ח"ו, כְּשֶׁהוֹלֵךְ בִּמְקוֹם סַכָּנָה.

וְזֶה שֶׁמְּבַקְּשִׁין בַּלַּיְלָה דַּיְקָא (שֶׁהִיא בְּחִינַת וְנָפִיק, כְּנֶגֶד מִדַּת יוֹם) "וּפְרֹס עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ", כִּי אָז דַּיְקָא מֵגֵן סֻכַּת שָׁלֵם, כִּי סֻכַּת שָׁלֵם מֵגֵן עַל הָאָדָם תָּמִיד, בְּכָל עֵת סַכָּנָה שֶׁצְּרִיכִין שְׁמִירָה, אָז מֵגֵן סֻכַּת שָׁלֵם.

וְזֶה בְּחִינַת: "כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה בְּיוֹם רָעָה", שֶׁדַּיְקָא בְּיוֹם רָעָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת וְנָפִיק, דְּהַיְנוּ בְּעֵת שֶׁנּוֹפֵל הָאָדָם מֵעֲבוֹדָתוֹ וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ וְלִבְלִי לְיָאֵשׁ אֶת עַצְמוֹ גַּם אָז, אֲזַי הַסֻּכַּת שָׁלֵם מֵגֵן עָלֵינוּ כַּנַּ"ל. (הִלְכוֹת רֹאשׁ־הַשָּׁנָה ד', אוֹת ז).