# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/etzotyesharot/170/2/

עקר פגם אמונת חכמים הוא על־ידי החולקים על החכמים האמתיים, מחמת שהם חכמים בעיניהם בחכמות ההבל של עולם הזה, שכלם הם חכמות של שקר, מאחר שאין זוכים על־ידי חכמות אלו לתכלית האמתי והנצחי.

ובאמת שרש כל החכמות אלו, הן חכמות חיצוניות ממש של המחקרים והפילוסופין, הן סתם חכמות של העולם, שהם נגד נקדת האמת, הכל נמשך רק מחמת שכל כונתם הוא רק בשביל תאות הגוף, (שזה בחינת אכילת חל, שהכבד נזון תחלה ואחר־כך המח), ועל־ידי קדשת ענג שבת, שאז המח נזון תחלה, על־ידי־זה נכנעים כל החולקים הנ"ל ונתתקן אמונת חכמים. (הלכות שבת ו', אות ד)