# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/etzotyesharot/170/3/

גדל מעלת מצות קדוש לבנה – יקרה מאד, כמאמר רבותינו ז"ל, והיא מרמזת על חדוש העולם שלעתיד, שישראל עתידין להתחדש כמותה. ומחמת שעקר אמונת חדוש העולם נמשך על־ידי התפלה של הבעל־כח, שעל־ידי־זה העננים, שהם הסטרא אחרא, כלים והולכים בבחינת: "מחיתי כעב פשעיך" וכו', כמבאר בפנים. על כן אין לקדש הלבנה כי אם כשאין העננים מכסין אותה.

אך מה שיש מדקדקים, שלא לקדש אותה אף כשנראית מתוך ענן דק וקלוש, וכל זה מחמת גדל חביבת המצוה, על כן חפצים שתהא זכה לגמרי. אבל לא כונו יפה בזה, כי בזה העולם השפל והחשוך, בפרט עתה, בדורות הללו, שהסטרא אחרא התפשטה מאד, על כן אם נרצה לדקדק כל כך בכל המצוות ולהמתין עד שנוכל לקים אותם בבהירות ובזכות ובצחות גדול, בפרט בצחות המחשבה, שהיא העקר, אז כבר בטלה, ח"ו, כל התורה ומצוות, ובאמת אנו צריכין לקים כל המצוות כפי מה שנוכל, ורק בזה אנו מחיין עצמנו בגלות המר הזה, במעט דמעט אור המאיר עלינו מתוך עמק החשך והאפלה הזאת דיקא, ואם נרצה לדקדק ולהחמיר בחמרות יתרות, יכולים להכשל ולפל על־ידי־זה יותר, ח"ו, על כן בודאי חלילה לנו למנע ממצות קדוש לבנה בשביל דקדוקים הנ"ל, רק לקים כמו שאמרו רבותינו ז"ל בגמרא ופוסקים, שחיבים לקדשה אפלו כשנראית מתוך ענן קלוש, בפרט בעת שהזמן דחוק וסמוך לסוף זמנה, בפרט בחרף. (הלכות קריאת התורה ו', אות ו)