# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/etzotyesharot/170/5/

עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְהָרִין מֵחָמֵץ שִׁבְעַת יָמִים וְאוֹכְלִין מַצָּה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּלֶּה הַדַּעַת שֶׁל אֱמוּנַת הַהַשְׁגָּחָה, עַד שֶׁיּוֹדְעִין בֶּאֱמֶת, שֶׁגַּם הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת חָמֵץ, מִתְנַהֶגֶת רַק בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא הַכֹּל וּמַנְהִיג בִּרְצוֹנוֹ אֶת הַכֹּל, וְעַל כֵּן אַחַר־כָּךְ הֻתַּר לֶאֱכֹל חָמֵץ גַּם כֵּן. (הִלְכוֹת נְטִילַת־יָדַיִם שַׁחֲרִית ב', אוֹת י"ב)