# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/etzotyesharot/170/6/

צריך האדם לזכר היטב היטב כל ימי חייו בכל יום ויום את יום צאתו מארץ מצרים, כמו שכתוב: "למען תזכר את יום צאתך מארץ מצרים". דהינו מה שיצא ממצרים קדם הקץ רק בחסדו, שמחמת זה עובר עליו מה שעובר. כי בכל דור ודור חיב אדם לראות את עצמו כאלו הוא יצא ממצרים, כי על כל אדם עובר כל הנ"ל, על כן צריכין לזכר בכל יום גדל חסדו יתברך, שהוציאו ממקום שהוציאו, שזה בחינת יציאת מצרים. ואף־על־פי שעתה עובר עליו מה שעובר, אף־על־פי־כן בודאי החסד והטובה, שעשה עמו השם יתברך, בודאי אינו לריק, ח"ו. רק שצריך עתה לעבר בענינים אלה ולהתנסות בהם, אבל סוף כל סוף יגמר השם יתברך את שלו, ויזכה להתקרב לעבודתו יתברך ולמצא כל אבדותיו בשלמות, כי דבר אלקינו יקום לעולם. (הלכות ברכות הפרות ה', אות י)