# א

> מקור: https://rabenu.app/books/etzotyesharot/2298/1/

אפלו להאדם שהוא במדרגה התחתונה, בבחינת חשכות וגלות, אף־על־פי־כן השם יתברך מרחם עליו ומאיר עליו לפעמים התנוצצות גדול בלבו ודעתו, והכל – כדי שיתעורר האדם על־ידי זה ויהיה נמשך אחריו יתברך, בבחינת: "משכני אחריך נרוצה". ועל כן אחר־כך מיד נעלם ועובר ממנו ההתנוצצות וההארה הזאת, כי ההתנוצצות היתה רק לרמז לו נעימות האור, כדי שירדף אחריו. וזה עקר בחינת הכרוז, שקורין להאדם בכל פעם שישוב אליו יתברך, כמאמר רבותינו ז"ל. וזה בחינת פסח וספירה ושבועות. (כמבאר בפנים, הלכות קריאת־שמע ה', אות ט)