# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/etzotyesharot/309/2/

על־ידי שרואין, שבדרך שאדם רוצה לילך – מוליכין אותו, ומצליחין בידו מלמעלה שיגמר חפצו, הן לטוב או לרע, ח"ו, כנ"ל – על־ידי זה יש טועין וסוברין:

שח"ו השם יתברך בטל רצונו לגמרי ומסר ביד האדם הכל כפי נטית רצונו, שמי שרוצה לילך בדרך הקדש והפרישות, צריך לשמר את עצמו מאד, שלא יפגם, ח"ו, בכדי שלא יפל על־ידי־זה באין סומך, אבל מי שנטית רצונו הוא לילך שובב בדרך לבו, אזי לא יזיק לו שום פגם כלל, אדרבא וכו', ח"ו, ונדמה להם שיש להם ראיות על סברות אלו, ח"ו. ובטעות כאלו יש הרבה מדרגות, כי יש סברות משבשות אפלו אצל אנשים כשרים קצת, שמשתלשלין בדקות גדול מסברות הרעות כאלו, שהם אפיקורסות גמורה, כמובן לכל משכיל, ובאמת "איש בער לא ידע" וכו'.

כי בודאי רצונו יתברך, שכל אדם יעשה רק טוב ויהיה בורח מן העברה ויפריש את עצמו מתאות עולם הזה, ולא בלבד מן המותרות, אלא גם בהכרחיות ימעט בכל מה דאפשר ויקדש עצמו במתר לו, ורק בזה חפץ השם יתברך.

ואף־על־פי שגם עם הרשעים גומר השם יתברך למלאת רצונם, כמו שכתוב: "כי אתה עמל וכעס תביט לתת בידך", וכמו שפרש רש"י שם, אף־על־פי־כן בודאי הביט אל עמל לא יוכל כלל, והרשעים הם כמשא על פניו, כביכול, כמאמר רבותינו ז"ל, ומה שממלא גם רצונם, הוא רק בשביל כח הבחירה, כי אם לאו – תתבטל הבחירה לגמרי, אשר אין זה רצונו יתברך.

אבל המשכיל, החפץ באמת, יראה ויבין החלוק שבין הכשרים והיראים, שהצלחתם לנצח, ובין הצלחת רשעים, שהיא רק לפי שעה בחינת: בפרח רשעים כמו עשב וגו' להשמדם עדי עד, וגם זה הוא רק בשביל כח הבחירה כנ"ל. (הלכות ברכות השחר ה', אות ע"ט, פ"ב)