# טז

> מקור: https://rabenu.app/books/etzotyesharot/549/16/

כל זמן שלא זכה האדם לידע מי הוא הצדיק האמת, שצריך להתקרב אליו ולהתדבק בו, אזי צריך להאמין ולהתדבק בכל הצדיקים, אף־על־פי שחולקין זה על זה. לא כמו הליצנים שאומרים, שמאחר שחולקים הצדיקים זה על זה – הוא שומע דברי שניהם וחולק על שניהם, כי זהו דברי ליצנות, ונוגעין בכפירות, רחמנא לצלן, רק האמת הוא להפך – שצריך להאמין בכלם, ולבלי להסתכל כלל על המחלקת שביניהם, מאחר שכלם מזהירים אותו לקים תורת משה שבכתב ושבעל־פה.

כי רק מהאנשים הכופרים, ההולכים בדרכי החקירה, הרוצים להטות מתורת משה ללמד חכמות חיצוניות וכו', מהם צריכין להתרחק בתכלית הרחוק, אבל כל מי שמנהיג על־פי התורה, כפי שמסרו לנו רבותינו הקדושים בגמרא ופוסקים וספרי יראים, המיסדים על־פי דבריהם הקדושים – בהם צריכים להתדבק בכלם, כמו שכתוב: ובו תדבק. ואמרו רבותינו ז"ל: 'הדבק בתלמידי־חכמים'. וזה בחינת יום־טוב שני של גליות: כי כמו שמחמירין מחמת ספק ועושין שני ימים טובים, כמו כן צריכין מחמת ספק להתקרב לכל הצדיקים, ההולכים על־פי התורה, כי קדשת יום־טוב היא בחינת קדשת הצדיק, כידוע. (הלכות תפלת המנחה ו'. אות י"ב)