# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/etzotyesharot/576/2/

לשבר כל המניעות הוא רק על־ידי תקף החשק והרצון, כי המניעה לא באה כי אם בשביל החשק, כמבאר בפנים.

ועקר התגברות החשק דקדשה הוא על־ידי אמת, כי אם יסתכל על האמת לאמתו ויראה פחיתותו וגריעותו והבל העולם, שהוא צל עובר וכו', וכל ימיו כעס ומכאובות ואחריתו עפר, רמה ותולעה, ואחר כל אלה צריך לתן דין וחשבון – אם ישים כל לבו אל זה באמת, בודאי יבין היכן נקדת האמת, ואם עם כל זה יתפשטו כנגדו המניעות, עד שקשה לו לשברם, אז על כל פנים יהיה חשקו ורצונו וכסופו חזקים מאד להתקרב אל האמת לאמתו, כי מאחר שיודע על כל פנים האמת, אזי אף־על־פי שאין מניחין אותו מרבוי המניעות העצומות המתפשטין כנגדו, על כל פנים יהיה החשק והרצון שלו דקדשה חזק מאד, כי מהחשק והכסופין אי אפשר למנעו בשום אפן, כי אף־על־פי־כן אני רוצה וחושק בתכלית האמתי, כמבאר במקום אחר גדל מעלת החשק והרצון דקדשה.

ושצריכין להיות עקשן גדול בענין הרצון והחשק דקדשה, ואז על־ידי כל זה יזכה להנצל מידי עברה ומכל מיני מוציא מכח אל הפעל שאינו דקדשה, ויזכה להתקרב באמת לצדיק אמת, שעל־ידי־זה יוציא מכח אל הפעל כל הדברים שבקדשה בשלמות כרצונו. (הלכות ראש־השנה ב', אות י"ח)