# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/etzotyesharot/713/4/

אין לך דבר שעומד בפני התשובה, ואפלו על פגם טפי המח, שאמרו רבותינו ז"ל שאין מועיל תשובה, כנזכר לעיל. וכן על אלו שמבאר במקרא: "כל באיה לא ישובון ולא ישיגו ארחות חיים", אבל באמת לאמתו מועיל תשובה לכל החטאים. כמו שמצינו כבר כמה וכמה רשעים, שפגמו בטפי המח וכפרו בעקר ואף־על־פי־כן נתקבלו בתשובה. רק מחמת שפגמו כל כך, על כן צריכין להצטרף ולהתנסות ולעמד בנסיון הזה של ההתרחקות הזאת, דהינו שכותבין עליו שאין מועיל תשובה, וכשהוא פתי וסכל ואינו מרחם על עצמו שלא לאבד את עולמו, ח"ו, אזי מוצא פטור לעצמו להתרחק מן התשובה, מאחר שכבר נכתב עליו שאין מועיל לו תשובה, ח"ו.

אבל מי שחושב באמת על תכליתו, ויש לו רחמנות על עצמו ומחשב את דרכיו, כי אף־על־פי־כן מה יהא בסופו ומה יעשה ליום פקדה, אזי כל מה שמוצא ורואה שמרחקין אותו יותר, הוא מרחם על עצמו יותר וצועק אל השם יתברך ויותר מעמקא דלבא, עד ישקיף וירא השם מן השמים. כי אף־על־פי שכבר נכתב עליו שאינו מתקבל בתשובה, אף־על־פי־כן צועק אל השם יתברך על זה בעצמו, שפגם כל כך עד שמרחקין אותו כל כך, 'ואף־על־פי שאני יודע שראוי להרחיקני מגדל הפגמים שלי, ובודאי כל מה שאמרו רבותינו ז"ל, הכל אמת ויציב, אף־על־פי־כן אני יודע ומאמין, שיש חסדי השם יתברך, ורחמים גדולים כאלו אצל השם יתברך - עד שיכול לקרבנו גם כן ברחמים ולקבלנו בתשובה שלמה, כי אף־על־פי־כן הלא אמרו רבותינו ז"ל בעצמן: אין לך דבר שעומד בפני התשובה'.

ואזי כשזוכה לעמד בנסיון הזה של ההתרחקות כל כך, ואף־על־פי־כן שב בתשובה שלמה, אזי השם יתברך מרחם עליו ונתקרב על־ידי־זה דיקא, על־ידי שעמד בנסיון הזה של ההתרחקות, וזה בחינת: התרחקות – תכלית ההתקרבות. (שם ד', אות ד)