# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/etzotyesharot/713/5/

עקר כל הפגמים של כל החטאים הם בבחינת העשרים ושתים אתון [אותיות], שממשיך ח"ו האותיות שיש באותו הדבר שעובר עליו, למקום שממשיך (להסטרא אחרא וכו', רחמנא לצלן). כי עקר החיות של כל הדברים הם האותיות שיש בהם, כידוע.

ועל־כן עקר התקון – על־ידי הדבור בבחינת: "קחו עמכם דברים ושובו אל השם", ואמרו רבותינו ז"ל: "אינו מבקש מכם אלא דברים", הינו שירבה לדבר דבורים קדושים של צעקות ותחנות ובקשות ושירות ותשבחות אליו יתברך, עד שיצטרפו ויתקנו כל האותיות לטוב.

ובודאי הוא עצה גדולה וקלה, שהכל יכולין לקימה, כי יכולין לזכות לתשובה ולחיי העולם הבא על־ידי הדבור לבד, אף־על־פי שאינו זוכה להתיגע ולטרח בעבודתו כמו הצדיקים והכשרים שהיו לפנינו, שיגעו וטרחו מאד מאד בתעניתים רבים ובסגופים קשים ועצומים מאד. ואפלו אם ח"ו עדין עובר עליו מה שעובר, אף־על־פי־כן אם לא יניח את עצמו לפל לעולם ויחזק את עצמו לדבר דבורים על כל פנים תמיד לפני השם יתברך בצעקות ותחנות ובקשות הרבה להשם יתברך, בודאי סוף כל סוף ישוב להשם יתברך.

אך הבעל־דבר מתגבר על האדם למנעו גם מזה, והעקר על־ידי טרדת הפרנסה, שעל־ידי־זה אינו עוסק בשלמות אפלו בעצה קלה הזאת לשוב להשם יתברך על־ידי הדבור הקדוש.

על־כן צריכין להזכיר את עצמו בכל פעם האמת, "כי לא בכח יגבר איש", ואין הפרנסה נמשכת על־ידי יגיעתו וטרחו לבד, רק הכל בחסדי השם ובישועתו. והדאגות והטרדות אינם מועילים כלל לפרנסה, אדרבא, מזיקים הרבה לפרנסה. ועל כן אפלו הבעל מלאכה ועסק יכול למצא לנפשו כמה שעות ביום לעסק בהם באמירת תהלים והתבודדות וכו', ועל־ידי־זה ישוב בודאי להשם יתברך לחיי העולם הבא. (הלכות קריאת־שמע ה', אות י"ד)