# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/etzotyesharot/713/6/

צריך כל אדם להשתדל מאד לבקש ולחפש אחר האבדות כל ימי חייו, כי זה כל האדם, שנברא רק בשביל זה – לבקש אחר אבדות, שהם בחינת ניצוצות הנפולין, שהם בחינת נאבדים ונדחים, שצריך כל אדם להשתדל מאד לבקש ולחפש אחריהם כל ימי חייו. ובפרט אם כבר חטא ופגם כפי מה שפגם, ובפרט פגם הברית, ח"ו, שעל־ידי־זה חזר ואבד בעצמו אבדות הרבה, וצריך לחפש ולבקש מאד אחריהם, וכשיבקש ויחפש היטב, בודאי ימצא, כי: "יגעתי ולא מצאתי – אל תאמין". וזה עקר התשובה על העוונות, כמו שכתוב: "ושבת עד השם אלקיך וכו', אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך" וכו', וכתיב: "ובקשתם משם את השם אלקיך ומצאת" וכו'.

כי צריכין לבקש ולחפש מאד אחר דרכי הקדשה, כי כל מה שהאדם רחוק מהשם יתברך, הוא מחמת האבדות הנ"ל, שעל־ידי־זה הוא הולך ותועה כשה אובד, ואינו יכול למצא דרך החיים, ועל כן צריך האדם להשתדל מאד כל ימיו לבקש ולחפש אחר אבדותיו, כי זה עקר התשובה כנ"ל. ואם יבקש ויחפש היטב, בודאי ימצא כל מה שצריך לתקון נפשו. ואפלו בעת שאינו זוכה למצא עדין, אף־על־פי־כן על־ידי כל יגיעה וחפוש כבר מצא הרבה, כי אין שום יגיעה ובקשה נאבד כלל, ובודאי מצא כבר הרבה על־ידי כל דבור ודבור ועל־ידי כל יגיעה וחפוש, כי לית רעותא טבא דאתאבד, ואפלו אם אינו רואה כלל מה שמצא, ונדמה לו, שעדין לא מצא כלום ועדין הוא רחוק מהשם יתברך כמקדם, אף־על־פי־כן צריכין להאמין באמונה שלמה, שבודאי מצא הרבה על־ידי היגיעה בעצמה, כמאמר רבותינו ז"ל: "יגעתי ומצאתי – תאמין", תאמין דיקא, אף־על־פי שעדין אין רואין מה שמצא. (הלכות ברכות הפרות ה', אות א)