# ט

> מקור: https://rabenu.app/books/etzotyesharot/713/9/

עקר כל הפגמים והחטאים, רחמנא לצלן, נמשכין מבחינת גזל, הינו ממה שהאדם דוחק את השעה, שזה בחינת גזל, (כמבאר בפנים), כי אין היצר הרע מצוי אלא לשעתו, ואם יעמד בנסיון בשעה קלה, אזי אחר־כך ממילא יתבטל וילך ממנו היצר הרע.

על כן עקר תקון התשובה נמשך על־ידי הצדיקים הגדולים, שאינם דוחקים את השעה כלל, אפלו בתפלתם, ומתפללים רק ברחמים ותחנונים.

גם הצדיקים האלו אינם משתמשים עם המטה־עז שלהם, כי אם בשביל להכניע הרע שבעדה, ועל־ידי־זה זוכין ישראל לתשובה. גם כי עקר ההתרחקות מתשובה הוא על־ידי בני־אדם המונעים, כי בני־אדם הם לפעמים מונעים גדולים מאד יותר מהיצר הרע, הינו על־ידי מחלקת והליצנות שלהם וכיוצא, (כמבאר בפנים), ועל כן על־ידי הצדיקי אמת, שממשיכין חדושי תורתם בשלמות כל התקונים, עד שעל־ידי־זה מקבלין כח להעניש את המונעים או להשתיק אותם על כל פנים, על־ידי־זה נמשך התעוררות התשובה בעולם. (הלכות גזלה ה', אות יז)